אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 1697/17 מדינת ישראל נ' רונאל פישר

בש"פ 1697/17 מדינת ישראל נ' רונאל פישר

תאריך פרסום : 05/03/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
1697-17
27/02/2017
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל רגב
המשיב:
רונאל פישר
עו"ד עמית בר
עו"ד ליזי שובל-בר
החלטה
 
  1. לפניי בקשה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני מעבר לשמונה עשר חודשים, לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). ההארכה המבוקשת היא למשך 90 ימים החל מיום 12.2.2017, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 28759-05-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

 

כתב האישום והליכי המעצר

 

  1. נגד המשיב ו-6 אחרים הוגש ביום 14.5.2015 כתב אישום חמור, המחזיק למעלה מ-40 עמודים ומגולל פרשה שזכתה להד תקשורתי נרחב. על פי עובדות כתב האישום (שתוקן לאחר הגשתו שלוש פעמים), המשיב – שעמד בראש משרד עורכי דין והיה בעל מעמד גם בעולם התקשורת והציבור – חבר לקצין חקירות בכיר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, ערן מלכה (להלן: מלכה); השניים סחרו במידע מודיעיני סודי מתוך חקירות סמויות, תוך שיבוש הליכים בתיקים רגישים. בין היתר, מלכה העביר למשיב מידע בדבר מועדי מעצרים מתוכננים, נוסחן של שאלות מתוכננות בחקירות וכו'; והמשיב העביר את המידע הלאה לחשודים ולמי שעמדו בפני מעצר – וכך גייס אותם כלקוחותיו ודרש מהם בתמורה תשלום כספי, שאותו חלק עם מלכה. לעיתים סיפק המשיב ללקוחותיו מידע כוזב, במטרה לגרום להם לחשוב שהצליח למנוע חקירה בעניינם. לא פעם ביצע המשיב הלבנת הון בכספי תמורה שקיבל שלא כדין.

 

           כתב האישום מייחס למשיב עבירות רבות של תיווך בשוחד, לפי סעיף 295(א) ו- 295(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); ניסיון תיווך בשוחד, לפי סעיף 295(א) בצירוף סעיף 25 לחוק; גילוי בהפרת חובה, לפי סעיף 117 לחוק; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק; מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק; קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק; שבועת שקר, לפי סעיף 239 לחוק; מתן שוחד, לפי סעיף 291 לחוק; הלבנת הון, לפי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; הכנת פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); השמטת הכנסות מדוח, לפי סעיף 220(1) לפקודה; ועבירות מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו (מ"ת 28760-05-15). בהחלטה מיום 19.5.2015 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט כ' מוסק) כי מתקיימות במלוא עוצמתן עילות של מסוכנות וחשש לשיבוש מהלכי חקירה, תוך שצוין כי מעשיהם של המשיב ושל מלכה מלמדים על תעוזה רבה ועל כך שאינם יראים מרשויות האכיפה ומאימת החוק; ועוד צוין כי התנהלותם "פוגעת באופן חמור בסדרי שלטון ומשפט, ומקעקעת יסודות איתנים שעה שהציבור סמוך ובטוח כי אלה קיימים אצל רשויות אכיפת החוק והמשפט". אשר לתשתית הראייתית לכתב האישום – צוין בהחלטה כי בא כוח המשיב הסכים, לצורך הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בלבד, כי תשתית כזו אמנם קיימת. עם זאת, בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מבחן לשם בחינת חלופת מעצר בעניינו של המשיב (להלן: התסקיר). ואולם בהחלטה נוספת מיום 16.6.2015, שניתנה לאחר שהתקבל התסקיר, קבע בית המשפט כי קיים סיכון וחשש ממשי שבמידה שישוחרר לחלופת מעצר, עלול המשיב לחזור ולבצע עבירות דומות או לשבש הליכי משפט. בית המשפט אף הדגיש בהחלטתו את "המסוכנות המיוחדת" כלשונו העולה מהמשיב – שלא פעם בעבר נקט בדרכי תחבולה ומרמה, על מנת לשכנע אנשים כי מתנהלת חקירה פלילית נגדם וכדי להוציא מהם כספים תמורת מידע מאותה חקירה. משכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

 

           המשיב הגיש לבית המשפט העליון ערר על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים (בש"פ 4658/15), וביום 9.7.2015 נעתר השופט י' עמית למבוקש והורה על המשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני (חלף מעצר מאחורי סורג ובריח). ברקע החלטה זו, כניסתו לתוקף של חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 שנוסף כסימן ג1 לחוק המעצרים; וכן השינוי התפיסתי שחל בעקבות חוק זה – שלפיו עצור בפיקוח אלקטרוני נחשב לעצור, ולא למי ששוחרר ממעצר בתנאים. בהתייחס לעילת המסוכנות, השופטעמית הגיע לכלל מסקנה כי מעצרו של המשיב וחשיפת הפרשה שבה היה מעורב, הפחיתו במידה רבה את המסוכנות הנשקפת ממנו עתה:

 

"בעקבות מעצרו המתוקשר של העורר (המשיב-ע'ב'), דומה כי נגזרו מחלפות ראשו. רשיונו של העורר כעורך דין נשלל, מקור המידע היחיד שלו במשטרה (מלכה-ע'ב') נעצר, נכלא, הועמד לדין עמו ועונשו אמור להיגזר בקרוב (לא נטען כי לעורר היו מקורות מידע נוספים במשטרה שהדליפו לו חומרים מסווגים). כבר במעצרו הראשון, ובמיוחד בעקבות מעצרו הנוכחי והגשת כתב האישום, העורר נרצע אל עמוד הקלון הציבורי. גם בהנחה שהעורר עדיין אוצר מידע כזה או אחר בראשו, קשה להניח כי יתאפשר לו למצוא לקוחות למרכולתו. אף לא ניתן להתעלם מהסיקור התקשורתי הנרחב שהפרשה זוכה לה, כך שהאפשרות המעשית כי העורר ישוב למעלליו אם ישוחרר לחלופת מעצר, אינה סבירה במיוחד".

 

           אשר לחשש לשיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב – נקבע כי ניתן להקהותו באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני ובצירוף מפקחים וערבויות. לנוכח האמור, ולאחר שהוסדר הצד הטכני של הפיקוח האלקטרוני, ביום 12.7.2015 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט כ' מוסק) על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בבית חמותו, בפיקוח כל העת שלה ושל מפקחים נוספים.

 

  1. ביום 22.8.2016 עתר המשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים לביטול מעצרו – לאחר ששהה לדבריו 71 ימים במעצר מאחורי סורג ובריח, ו-410 ימים נוספים במעצר בפיקוח אלקטרוני. לטענתו של המשיב מעצרו הפך לבלתי חוקי, משתם מניין הימים להגשת בקשה להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים, וכזו לא הוגשה. המחלוקת בין המשיב לבין המבקשת נסבה בעיקר על אופן החישוב של תקופת מעצר "מעורבת", קרי: מעצר מאחורי סורג ובריח ומעצר בפיקוח אלקטרוני. לגישת המשיב, שומה היה על המבקשת לחשב את ימי המעצר על בסיס מפתח המרה של 1:2, לפיו יום מעצר מאחורי סורג ובריח שקול לשני ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני; ואילו עמדת המבקשת באותה בקשה היתה כי יום מעצר מאחורי סורג ובריח שקול ליום מעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט (כבוד השופטת ע' כהן) ביכר את פרשנותו של המשיב להוראות חוק המעצרים, ובהחלטה מיום 26.8.2016 קבע כי מעצרו של המשיב אינו חוקי עוד והורה על ביטולו של הפיקוח האלקטרוני (יתר תנאיו של מעצר הבית נותרו בעינם). המבקשת הגישה לבית המשפט העליון ערר על החלטת השחרור ממעצר, שנקבע כי יידון בהרכב של שלושה שופטים (בש"פ 6649/16; להלן: הערר על השחרור ממעצר); החלטתו של בית המשפט המחוזי המורה על ביטולו של הפיקוח אלקטרוני עוכבה עד להכרעה בערר (ראו החלטות השופט י' דנציגר מיום 29.8.2016 ומיום 4.9.2016).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ