בש נ' חנסב ואח'

פסק דין

לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובע ואחיו בתאונת דרכים שארעה ביום 05.04.12 בדרך נמיר, בתל אביב.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות. הוסכם שהאחריות מוטלת על הנתבע 1 (ע' 7, ש' 28).

במהלך הדיון שהתקיים ביום 21.7.2013, בהסכמת הצדדים, תוקן כתב התביעה, כך שהגב' דניאל בש (בעלת הפוליסה) ומר' נמרוד בש (הנהג), נמחקו מכתב התביעה, והפניקס חברה לביטוח בע"מ צורפה כנתבעת נוספת.

שתי חוות דעת נערכו ביחס לנזקים שנגרמו לרכב. חוות דעת אחת, בה נקבעה ירידת ערך בשיעור של 9%, וחוות דעת שנייה, מאוחרת יותר, בה נקבעה ירידת ערך בשיעור של 14%. בנוסף, נטען שנגרמה ירידת ערך נוספת – מסחרית – בשיעור של 15,000 ₪, לנוכח העובדה שישנה פגיעה בשלדה, ורוכשים פוטנציאליים נרתעים מלרכוש רכב עם פגיעה כאמור.

עמדתו הסופית של התובע בכל הקשור לשאלת הנזק (האם מבוקש לפסוק פיצוי מכוח חוות הדעת המשלימה, בכל הקשור לשאלת ירידת הערך או פיצוי בשיעור ירידת הערך המסחרית בלבד) הינה שמבוקש לפסוק פיצוי בגין ירידת הערך המסחרית בלבד [עמ' 8, ש' 25 – 26].

אובדן הנחת העדר תביעות: התובע מבקש שייפסק לזכותו פיצוי בשיעור של 2,295 ₪ בגין אובדן הנחת העדר תביעות, זאת על יסוד חישוב של אובדן ההנחה והכפלת ההנחה למשך שלוש שנים. רכיב נזק כאמור – ככל רכיב שנתבע – יש להוכיח בראיות הטובות ביותר הקיימות. כאשר טרם הגיע מועד חידוש הפוליסה, לא ניתן להציג ראיה אודות העלויות בהן נשא בעל הפוליסה בפועל לצורך חידוש הפוליסה. עם זאת, כאשר מועד חידוש הפוליסה הגיע ונערכה פוליסה חדשה, יש להציג אסמכתאות אודות עלות הפוליסה. ההפרש בין עלות הפוליסה הקיימת במועד התאונה לבין העלות לאחר התאונה משקף נזק עבור שנה אחת (הסכום המתקבל כתוצאה מהכפלת ההפרש ב – 3 משקף את הנזק המלא). על אף העובדה שהתובע חידש את הפוליסה, לא הוצגו אסמכתאות ברורות אודות העלויות.

אין די באישור סוכנות הביטוח שהוצג, הן מאחר וקיימת הייתה ראיה טובה יותר (בתעודות הביטוח מצוין מהי העלות וניתן היה להציג את התעודה בדיון) והן מאחר וניתן היה להציג אישור מטעם חברת הביטוח עצמה. מעבר לאמור, עולה שהתובע עבר לבטח את השימוש ברכב בחברת ביטוח חדשה (באמצעות סוכן ביטוח, להבדיל מהביטוח הקודם שנערך בתאגיד ביטוחי ללא מעורבות של סוכן ביטוח), על כן קיימת הייתה חשיבות להראות שבמסגרת המעבר לחברת ביטוח אחרת לא התקבלה הנחה כלשהי וכיוצ"ב (ראו סיכומי נציג חברת הביטוח, עמ' 8, ש' 19 – 20). איני מאשר פיצוי בגין רכיב הנחת היעדר תביעות.

ירידת ערך מסחרית: התובע טען שבמהלך ניסיון למכירת הרכב נמנע רוכש פוטנציאלי לרכוש את הרכב, לנוכח אופי הפגיעה ברכב – בשלדה – גם לאחר שהוצעה לו הנחה בשיעור של 15,000 ₪ (ע' 8, ש' 29-27). אין די בניסיון מכירה בודד של הרכב על מנת להגיע להערכה בדבר ירידת ערך מסחרית בשיעור של 15,000 ₪. ירידת הערך בגין התאונה (לאחר חוות הדעת המשלימה) היא ירידה ערך משמעותית, אשר יש בה כדי להעניק לבעלי הרכב פיצוי משמעותי לנוכח מצב הרכב בעקבות התאונה. מדובר ברכב אשר שנת הייצור שלו היא – 2005, הוא נמצא על הכביש מספר רב של שנים ולא מדובר ברכב יד ראשונה. נתונים אלו אף הם גורמים לירידת מחיר הרכב, ללא קשר לתאונה. זאת ועוד, ממצאי בדיקת הרכב שהתבצעה ע"י הצד שלישי ביום 05.05.2013 מעלים שפרט לנזק בגינו נטען לקיומה של ירידת ערך מסחרית משמעותית, ישנם נזקים נוספים: צמיגים יבשים, מצבר חלש, הפעלת חלונות חשמל לקויה, נקישה בשילוב הילוכים וכו', אשר יש להביאם בחשבון בעת מכירת הרכב.

לא הוכחה ירידת ערך מסחרית, מעבר לירידת הערב שנקבעה על ידי השמאי.

הנתבעים ישלמו בתוך 30 יום סך כולל של 4,129 ₪, המשקף את הנזקים הבאים:

א.השתתפות עצמית2,570 ₪

ב.השתתפות עצמית בגין ירידת ערך815₪

ג.כינון פוליסה244₪

ד.טרחה ועוגמת נפש500₪

הסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים את הוצאות המשפט ע"ס 500 ₪.

התשלום ייעשה בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, בעמ' 5, ש' 2 – 6.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ג, 25 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.