בש"א
בית המשפט העליון
|
8517-15,8622-15
29/05/2016
|
בפני הרשמת:
ליאת בנמלך
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. ישראל נוימן
2. חנה נוימן
|
המשיבים:
1. כפר אז"ר
2. מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ
3. חגי ורבקה רייכנברג
4. שחר טנא
5. נועם גופר
6. אורנה ויוסי שחר
7. דוד גילת
8. רשם האגודות השיתופיות
9. דפנה ויגאל בן דרור ו- 29 משיבים נוספים
|
| החלטה |
- בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט, אשר לא קיבלה הודעת ערעור לרישום, וכן בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור (ככל שלא תתקבל עמדת המבקשים לעניין דרך ההשגה הנכונה).
ההליך הערעורי אותו מעוניינים המבקשים להגיש מופנה כלפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו נדחתה תובענה שהגישו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי לפיו אינם כפופים להליך בוררות בין המשיבה 1, כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (להלן:האגודה) לבין חבריה (המשיבים 2-5) והמכריז על בטלות החלטות רשם האגודות השיתופיות המורות על עריכת הליך הבוררות ועל צירוף צדדים נוספים לאותו הליך. בפסק-הדין נקבע כי הסכסוך שבמוקד ההליך כשיר להידון במסגרת בוררות, כי החלטת רשם האגודות השיתופיות למנות בורר נעשתה כדין וכי סמכות הבורר משתרעת על כלל חברי האגודה, יורשיהם וכל הטוען לזכות בנחלות או בפרויקט היזמות שבמוקד המחלוקות.
המבקשים פנו למזכירות בית המשפט לשם הגשת ערעור על פסק הדין, אך ערעורם לא התקבל לרישום נוכח סברת המזכירות כי היה על המבקשים להשיג על פסק הדין בדרך של בקשת רשות ערעור. המבקשים מצידם עומדים על כך שנתונה להם זכות ערעור על פסק הדין, ומכאן השגתם על החלטת המזכירות, אך לצד זאת ובאם לא תתקבל עמדתם עותרים הם למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין.
- לעמדת המבקשים ביחס לדרך ההשגה הנכונה על פסק הדין שותפים המשיב 6, הבורר, ומשיב נוסף (מר אבינועם קרונזון). לעומת זאת המשיבה 1 (האגודה) וכן המשיב 7 (רשם האגודות השיתופיות) מצדדים בעמדת מזכירות בית המשפט לפיה לא עומדת למבקשים זכות ערעור על פסק הדין.
לאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי המבקשים לא היו רשאים להגיש ערעור בזכות על פסק הדין.
בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי נוכח תכליותיהם של מוסד הבוררות ושל חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) יש להעניק לתיבות "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה" שבסעיף 38 לחוק הבוררות פרשנות מרחיבה, כך שאין היא חלה רק על החלטות בענייני בוררות המנויים במפורש בחוק הבוררות, אלא גם על החלטות העוסקות ב"ענייני בוררות שונים הקשורים 'בקשר ענייני הדוק' לחוק הבוררות" (בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ, פסקה 5 (25.9.2006) (להלן: עניין ארוך), והודגש כי יש לבחון בהקשר זה "[ה]אם מדובר בהחלטה שניתנה בהליך אשר במרכזו עומדים ענייני בוררות הכפופים להסדר המשפטי המהותי של חוק הבוררות" (ראו רע"א 169/10 באבאזדה נ' באבאזדה, פסקה 7 (28.3.2010)).
בענייננו תכליתה של המרצת הפתיחה שהגישו המבקשים (אשר נפתחה בבית המשפט המחוזי כהפ"ב) היתה בעיקרה להוביל לקביעה כי הבורר נעדר סמכות וכי הליכי הבוררות לא יחולו על המבקשים. דהיינו עניינו של ההליך הוא תוקפו של הליך בוררות קיים וקביעת תחומי הגזרה שלו. דומני כי קשה לומר שפסק-הדין שניתן בתובענה כזו - בו נקבע כאמור כי הסכסוך כשיר להידון במסגרת בוררות, כי החלטת רשם האגודות השיתופיות למנות בורר נעשתה כדין מכוח תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 וכי אין מקום לבטל את ההליך או את החלטות רשם האגודות השיתופיות לעניין הצדדים להליך - אינו צולח את המבחן החל בעניין וכי אין לו "קשר ענייני-הדוק" לענייני בוררות הכפופים להסדר המשפטי המהותי של חוק הבוררות.
אוסיף כי איני רואה לקבל את טענת המבקשים לפיה להליך אין קשר ענייני-הדוק לחוק הבוררות כיוון שמדובר ב"שאלת נפקות שתי החלטותיו של רשם האגודות השיתופיות שניתנו מכוח פקודת האגודות השיתופיות, ולא מכוח חוק הבוררות, וכן שאלות הנוגעות לפרשנות תקנון אגודת כפר אז"ר".ראשית, עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי בבית המשפט המחוזי התעוררה השאלה האם בית המשפט כלל מוסמך לדון בהמרצת הפתיחה שבפניו וזאת בהתחשב בהוראת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות (ראו החלטה מיום 4.3.2015. לעניין סוגיית הסמכות ראו בש"א 2558/15 הכרמלי נ' רשם האגודות השיתופיות (29.4.2015)). בהודעה שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בעניין זה הבהירו הם כי "מינוי הבורר נעשה בהתאם לחוק הבוררות, ולא בהתאם לסעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות ואף לא בהתאם לתקנון האגודה. רוצה לאמר, הבוררות נשוא ההליך דידן אינה בוררות סטטוטורית ע"י סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, כי אם בוררות עפ"י חוק הבוררות" [ההדגשה הוספה]. דהיינו, בבית המשפט המחוזי ביססו המבקשים את סמכות בית המשפט לדון בהמרצת הפתיחה שהגישו בין היתר על הטענה כי עניין לנו בבוררות עליה חלות הוראות חוק הבוררות, ודומני כי קיים קושי בכך שבקשר עם הגשת ההליך הערעורי דנן ועל מנת לקנות להם זכות ערעור, אוחזים הם בטענה הפוכה. שנית, טענתם הנוכחית של המבקשים אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת, המחילה דרך שבשגרה את הוראות חוק הבוררות ואת דרכי ההשגה הקבועות בו גם על הליכי בוררות המתנהלים בין חברי אגודה שיתופית לבין האגודה (ראו והשוו למשל: רע"א 1158/12 נהיר נ' גדעון ברמץ, עו"ד (20.5.2012) (להלן: עניין נהיר); רע"א 2047/12 בן ענת נ' קיבוץ בית גוברים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (19.6.2012); 4092/10 פרטוש נ' קיבוץ שומריה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (25.1.2010)).
אשר על כן, דין ההשגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל את ההליך הערעורי לרישום, להידחות.