פסק דין
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית), מיום 6/3/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 48% מיום 1/12/12("ההחלטה").
2.ביום 7/11/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לרפואה פנימית ומומחה לכירורגיה בדקה את המערער מבחינה פנימית ואורטופדית, וציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הוועדה עצרה את הדיון וביקשה חוות דעת יועץ נוירולוג לגבי שאלת קיום נוירופתיה סוכרתית. ביום 6/3/13 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בחוות דעת היועץ הנוירולוג, קיבלה את מסקנותיו וקבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 48%.
3.לטענת המערער, שגתה הוועדה משקבעה את נכותו בגין מחלת הסוכרת בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 4(4), שכן מצבו הרפואי מצדיק יישום פריט ליקוי 4(6), דהיינו נכות בשיעור 65% בגין מחלת הסוכרת. לפי הטענה, המערער סובל מנוירופתיה תחושתית קשה ומטופל בזריקות אינסולין (120 יחידות ביום). המערער הוסיף וטען בהקשר זה, כי הוועדה התעלמה ממכתבו של פרופ' נעים שחאדה מיום 16/9/12.
4.בדיון, הסכים המשיב כי הוועדה לא התייחסה כראוי לחומרת הסוכרת והטענה שאינה מאוזנת, שכן בין חברי הוועדה נמנה רופא מומחה לרפואה פנימית, אשר לא התייחס לחומרת הסוכרת. זאת לאור האמור במכתבו של פרופ' נעים שחאדה, מומחה לסוכרת, מיום 16/9/12, אשר ציין כי "איזון מטבולי אינו משביע רצון", "סוכרת לא מאוזנת למרות טיפול באינסולין". לפיכך, הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, בהרכב זהה, על מנת שתתייחס לאבחנות בדבר סוכרת לא מאוזנת ותשקול אפשרות יישומו של פריט ליקוי 4(5) בעניינו של המערער.
5.מאחר שהמערער הודיע כי הוא עומד על יתר טענות הערעור, התבקש בית הדין להכריע בערעור לגופו.
6.אשר לטענה בדבר נוירופתיה פריפרית קשה: לטענת המערער, החלטת הוועדה נסמכת אך ורק על ממצאי בדיקת EMG לפיהם אין עדות לנוירופתיה. לטענתו, על פי הספרות הרפואית לא תמיד ניתן לאבחן נוירופתיה בבדיקת EMG. המערער תמך טיעונו זה במכתבו של פרופ' שחאדה מיום 16/9/12 ומכתבו של ד"ר סמרי מיום 31/8/12. לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הטענה להידחות.
ראשית יובהר, כי הטענה בדבר מהימנות בדיקת ה- EMG לאבחון נוירופתיה הינה טענה רפואית. טענת המערער מבקשת לחתור תחת סמכויות שהוקנו לוועדה בחוק, שכן מדובר בקביעה רפואית, המצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. שנית, טענת המערער לפיה הוועדה הסתמכה באופן בלעדי על בדיקת EMG, אין לה על מה שתסמוך. החלטת הוועדה נסמכת על בדיקת EMG כמו גם חוות דעת יועץ נוירולוג, ד"ר מירקין, אשר בדק את המערער ביום 20/1/13. הן ממצאי ההדמיה והן ממצאי הבדיקה הקלינית העלו כי אין עדות לנוירופתיה פריפרית.
7.אשר לנכות שנקבעה למערער בגין דלקת פרקים: בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות בשיעור 10% בגין דלקת פרקים, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב). המערער טען, שהוא סובל מהפרעה בינונית עד ניכרת בתנועות, מצב התואם נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב). כלל ידוע הוא שקביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של הנכה, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהוות בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה.
עם זאת, ובכדי להפיס את דעתו של המערער, אוסיף כי למקרא החלטת הוועדה עולה כי קביעת נכותו של המערער בגין דלקת פרקים תואמת את ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה לו ביום 7/11/12, לפיהם בבדיקת הפרקים "אין נפיחות, אין רגישות, אין הגבלה בתנועות, אין קישיון". ממילא לא הצביע המערער על מסמך רפואי ספציפי אליו לא התייחסה הוועדה וממנו עולה אבחנה בדבר הפרעה בינונית עד ניכרת בתנועות. על כן הטענה הזו נדחית בזאת.
8.אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס לאבחנה בדבר סוכרת לא מאוזנת, כפי שעולה ממכתבו של פרופ' נעים שחאדה מיום 16/9/12 וממכתבו של ד"ר וליד סמרי מיום 31/8/12. הוועדה תשקול אפשרות יישומו של פריט ליקוי 4(5) בעניינו של המערער. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו, ויתאפשר לו לטעון טענותיו ולהציג מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו.
9.על המשיב לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.
10.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.
ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, (19 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.