בשארה נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

1.התובע בשארה אשורי, יליד 1961, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 5.5.05.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר קורן, קבע בחוות הדעת 5% נכות בתחום האורטופדי בגין פגיעה בעמוד השדרה המותני, כאשר 3% הינם על רקע קודם.

בגין החמרה בתאונה נשוא כתב התביעה, קבע המומחה 2% נכות צמיתה.

2.הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.

התובע טוען כי במהלך העלייה לאוטובוס, אדם שעמד לפניו בתור מעד אחורה נפל עליו והפילו לאחור.

הנתבעת מכחישה את הנסיבות הנטענות וטוענת כי מדובר בתאונה שהתובע יזם במתכוון והיא מוחרגת מחוק הפלת"ד, לחילופין התובע נפל ונחבל במדרכה, ללא זיקה ו/או מגע עם האוטובוס, לכן לא מדובר בשימוש ברכב מנועי.

3.נסיבות אירוע מפורטות בסעיף 3 לכתב התביעה, בתצהיר התובע ת/2 ובתצהיר העד מטעמו ת/1.

בהתאם למפורט בסעיפים 1-4 לתצהירו של התובע, הוא עמד בתור על מדרגות אוטובוס מ.ר 8308201, כאשר לפתע אדם שעמד לפניו מעד לאחור, נפל עליו והפילו, התובע איבד הכרה והתעורר בבית החולים מאיר בכפר סבא מבלי שידע פרטים כיצד הגיע לבית החולים. העד מטעמו רמי לידוי, מתאר בתצהירו ת/1 כיצר עבר באותו יום במקרה ליד תחנת האוטובוס, ראה את התובע מנסה לעלות לאוטובוס ואדם שעמד לפניו מעד אחורה והפילו. כאשר הבחין בנעשה, חש לעזרה ונסע עם התובע באמבולנס לבית החולים, שם ראה את פרטיו ותעודת הזהות ופנה לחפש את קרובי משפחתו על מנת למסור להם על האירוע.

4.במהלך החקירה הנגדית של התובע והעד מטעמו עומתו השניים עם פרטים באשר לזהותו של מי שעמד בתור לפני התובע; אופן ומנגנון הנפילה; מיקום הפגיעות הנטענות; המועד המדויק בו חזרה הכרתו של התובע בבית החולים.

התובע עומת עם סתירות בין הגרסה שמסר בתשובות לשאלון לעניין עברו הרפואי.

5.מטעם ההגנה העידה נהגת האוטובוס אשר טוענת בתצהירה כי עצרה בתחנה עצירה מוחלטת וקלטה נוסעים בדלת הקדמית כאשר הבחינה לפתע באדם העומד על המדרכה: "הרים את רגלו באוויר בצורה לא טבעית לעלייה, ואז נראה שלוקח תנופה אחורה והפיל עצמו לאחור, ולאחר מכן התחיל לקרוא"איי- איי-איי".

אני הייתי קצת המומה, כי האיש עשה הצגה כאילו נפגע בעת שעלה לאוטובוס, אולם הוא היה אחרון, עוד לא עלה בכלל לאוטובוס ולא היה מגע בינו לבין האוטובוס."

(ראה סעיפים 3 - 4 לתצהיר נ/2).

במהלך החקירה הנגדית ציינה כי באותו קו יש נוסעים רבים, טענה כי ראתה את התובע מפיל את עצמו על המדרכה, תוך שהיא מקפידה להרחיק את מיקומו מהאוטובוס ומוסרת תאור מפורט של האירוע: "אין לו מגע, בכלל לא היה לו מגע במשטח של האוטובוס בכלל היה קיצוני למדרכה בכלל אין לו שייכות לאוטובוס בכלל, פשוט לקח את הרגל באויר עשה מין סלטה כזו לאחורה, דבר לא טיבעי בכלל. לקח את עצמו הרים את הרגל ועשה סלטה מאחור." (עמ' 21 לפרו').

בהמשך טענה כי הזמינה בטלפון אמבולנס אף שלא היתה צריכה לעשות זאת, אחר כך שינתה גירסה וטענה כי דוממה את המנוע ירדה מהאוטובוס הזמינה אמבולנס ונסעה וכי התובע לא היה מחוסר הכרה: "הוא היה מצויין רגיל כלום לא קרה לו." (עמ' 22 לפרו').

עד נוסף מטעם ההגנה, חוקר חב' הביטוח יוסי עוזר, הגיש תצהיר (נ/3) המתעד פגישה עם התובע ביום 6.3.06 אשר תאר בפניו את האירוע לפיו כאשר עלה לאוטובוס החליק לאחור ונפל, אך לא ציין בפניו שמישהו נפל עליו והפילו.

6.בתום שמיעת הראיות, מונחות בפני בית המשפט שתי גירסאות עובדתיות סותרות לעניין הנסיבות סביב אירוע הנפילה והפגיעה של התובע, כאשר הנפילה עצמה אינה שנויה במחלוקת.

התרשמות בלתי אמצעית של העדים שהופיעו בבית המשפט הנתמכת בראיות נסיבתיות ובתיעוד מזמן אמת, מובילה למסקנה כי גירסת התביעה משקפת את שארע בפועל.