השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט תומר סילורה; בל' 14729-11-14). בפסק הדין קיבל בית הדין האזורי את ערעור המשיב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו) מיום 7.5.14 (להלן גם: הוועדה) וקבע כי יש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר. בבקשתו טוען המוסד לביטוח לאומי, כי הוועדה מילאה אחר פסק דין קודם שניתן בעניינו של המשיב, ועל כן לא היה מקום להחזיר את הדיון לוועדה, כל שכן, לוועדה בהרכב אחר.
2.לפי העולה מן התיק, הוועדה התכנסה בעניינו של המשיב ביום 29.5.13, ושמעה את תלונותיו כי חלה במחלת הפוליו בשנת 1967 בישראל בהיותו בגיל 6-7, וכי רגלו הימנית נפגעה. בסעיף ממצאי הבדיקה קבעה הוועדה כדלקמן:
"בבדיקה נוירולוגית דלדול של שריר 4 ראשי מצד ימין ושרירים פרדיבילים בשוק ימין. כמו כן נראה דלדול של שריר האמסטרינג ושרירי סובך. מתקשה לעמוד על עקב ימין. מסוגל לעמוד על קצות אצבעות. שריר אליופסיאה כח גס 5/5 – 4 ראשי 5/5 דו צדדי. החזר פטלרי ער מאוד בחצי העליון. החזרי אכילס הופקו דו צדדי טונוס ... מאוד מוגבר ברגל ימין לא הופק ... . רפלקס פאטנרי בצד שמאל בפלקסיה גם בצד ימין בפלקסיה. מוסר על ירידה בתחושה ברגל ימין. עצבים קרדיאליים - אסמטריה של זוית הפה מצד ימין ו... מלאה של לשון בצד ימין. פרוטנזיה מינימאלית של כף יד ימין. החזרים גידיים בידיים ערים יותר ביד ימין. לסיכום – בבדיקה נוירולוגית נמצאו סימנים מובהקים בפגיעה של נוירון מוטורי עליון אשר סותרים אבחנה של מחלת הפוליו."
לפיכך קבעה הוועדה כי המשיב לא חלה בפוליו. על כך הגיש המשיב ערעור לבית הדין האזורי (בל' 24231-11-13).
3.ביום 26.3.14 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כי עניינו של המשיב יוחזר אל הוועדה "על מנת שזו תתייחס לבדיקת ה-EMG שעבר המערער בחודש אוקטובר 2012 באשר [כך במקור, ר.ר.] פוענחה כבדיקה המתאימה למצב לאחר פוליו. הוועדה תשקול שוב את האבחנה הרפואית של מצבו של המערער [המשיב כאן, ר.ר.]. המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" (להלן: פסק הדין המחזיר). יצוין כי המשיב התייצב בבית הדין לדיון בעצמו, ולא היה מיוצג על ידי עורך דין בשעתו.
4.ביום 7.5.14 התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין המחזיר, שמעה את בקשתו של המשיב להתייחס בנוסף לבדיקת ה-EMG גם למסמך מד"ר אלכסנדר שפירא ממרפאת פוליו בבית החולים אסף הרופא המעיד כי הוא חולה בפוליו, וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה בפס"ד מיום 26/3/14 בו התבקשה להתייחס לבדיקת EMG מיום 28.10.12 בו צוינו שינויים של רהיאנברציה כרונית בכל השרירים שנבדקו, הבדיקה סוכמה כמתאימה לשאריות מאוחרות של מחלת פוליו. הוועדה עיינה שוב בפרוטוקול הוועדה מתאריך 29.5.13 בו פירטה בדיקה נוירולוגית אשר הדגימה סימנים אשר נוגדים אבחנה של מחלת פוליו (... והפרעה תחושתית). הוועדה מדגישה בדיקת EMG הינה כלי עזר בלבד ואין לקבוע לפי בדיקה זו אבחנה של מחלת פוליו אלא רק עפ"י בדיקה קלינית. הוועדה משאירה החלטתה בתוקף מאחר שלא מדובר במחלת פוליו" (ההדגשה שלי, ר.ר.).
5.על קביעתה החוזרת של הוועדה כי המשיב לא חלה בפוליו כך הגיש המשיב הגיש ערעור לבית הדין האזורי, בו טען כי על הוועדה להתייחס למסמך מאת ד"ר שפירא וליתר התיעוד בתיקו הרפואי מילדותו.
6.בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על כך שבפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה להתייחס לבדיקת EMG, וכן, התבקשה לשוב ולשקול את האבחנה הרפואית בעניינו של המשיב. בית הדין האזורי קבע כי על אף שפסק הדין לא הורה לוועדה להתייחס לבדיקות נוספות מעבר לבדיקה זו, היה על הוועדה להתייחס גם למסמך מאת ד"ר שפירא, בו נקבע כי מדובר "במצב לאחר שיתוק ילדים", ולתיעוד הרפואי של המשיב מילדותו.