בר"ע 56231-09-14 פ.ש. נגד המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 22876-04-14; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נפגעי עבודה (להלן גם הוועדה) מיום 13.2.14.

2.המבקש נפגע בתאונת עבודה ביום 22.1.10. הוועדה הרפואית לעררים קבעה לו נכות יציבה משוקללת בשיעור של 19%, ומכאן ערעורו לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי בפסק דינו בחן את טענות המבקש אחת לאחת וקבע כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הוועדה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

3.בבקשת רשות הערעור נטען כי פריט 75 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 שעוסק בצלקות (מכאיבות או מכערות) מנוסח באופן מעורפל וכוללני וגורם לקיפוח של מבוטחים ולפרשנות סובייקטיבית ואישית של חברי הוועדות הרפואיות, ועל כן נדרשת הלכה מחייבת או הנחיות שעל פיהן ינהגו הוועדות ביישום הפריט. עוד נטען כי הוועדה לא קבעה באופן מפורש כי הצלקות של המבקש אינן מכאיבות או מכערות ולא התייחסה כראוי לטענותיו בעניין הכאב וצורתן של הצלקות ולכן קביעתה כי נותרו לו 0% בגין הצלקות אינה נכונה. עוד נטען להפליה בקריטריונים לקביעת הנכות בין מבוטחים נפגעי עבודה לבין נפגעי מערכת הביטחון.

בנוסף טוען המבקש כי היה מקום להחיל את הסעיפים המתייחסים לחיבור גרוע של הרדיוס ושל האולנה לרבות פריט 40 על כל מרכיביו.

4.לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, סבורני כי דין בקשת רשות הערעור להידחות כבר בשלב זה בכל הקשור לטענות המבקש לעניין הצלקות.

עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי היא בחנה את הצלקות שנותרו במבקש וקבעה כי הן הגלידו היטב, תלונותיו של המבקש על כאבים לא מוסברות לאור ממצאי הבדיקה, ולאור טיבן ומיקומן של הצלקות אין מדובר בגורם מכער. לאור מסקנותיה אלה, יישמה הוועדה את פריט הליקוי 75(1)א שקובע 0% נכות. בכך, פעלה הוועדה על פי שיקול דעתה הרפואי מקצועי ובהתאם לנוסחם של פריטי הליקוי הרלוונטיים, החלטתה היתה מנומקת ולא נפלה בה פגם משפטי, ולכן לא שוכנעתי כי יש לסטות מקביעותיו של בית הדין האזורי בעניין זה.

כך גם אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש לעניין ניסוחם של סעיפי הליקוי בעניין זה, ואין צידוק משפטי לכך שבית הדין יקבע עבור וועדות הרפואיות הנחיות מדויקות וספציפיות כיצד לקבוע האם צלקת היא מכאיבה או מכערת. מדובר בנושא שנתון לשיקול דעתם הרפואי מקצועי של חברי הוועדה. בנוסף, אין בסיס לטענת המבקש בדבר הפליה פסולה בין מבוטחי תאונות עבודה לבין נפגעי מערכת הביטחון ואין מקום ליתן רשות ערעור לעניין זה.

5.עם זאת, טרם הכרעה סופית בבקשת רשות הערעור, נדרשת תגובתו של המוסד לביטוח לאומי לאפשרות כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתשקול את הפעלת פריט 40(10) לסעיפי הליקוי שעניינו "חיבור גרוע של האולנה". זאת, לאור ממצאיה בעניין האולנה כפי שעולים מהפרוטוקול מיום 13.2.14.

6.תגובת המוסד לביטוח לאומי תוגש בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ה (02 נובמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.