אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 44293-11-14 ברלו נ' עצמון פוגטש

בר"ע 44293-11-14 ברלו נ' עצמון פוגטש

תאריך פרסום : 01/04/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
44293-11-14
09/12/2014
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד

- נגד -
המבקש:
טל ברלו
המשיבה:
סיגל עצמון פוגטש
החלטה


 

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל באביב מיום 16.10.14 (השופטת אסנת רובוביץ ברכש ומר יוליוס רודיק; ד"מ 43640-02-13). בבקשתו טוען המבקש כי פוטר מעבודתו, וכי הוא זכאי לפיצוי בשל כך. כמו כן טען המבקש כי הוא זכאי לדמי הבראה בשיעור גבוה מן הסכום שפסק בית הדין האזורי ולדמי נסיעה לעבודה וממנה.

 

2.המבקש הועסק על ידי המשיבה בעבודות ניקיון בביתה מיום 1.5.07, בהיקף של פעם בשבועיים. יום עבודתו האחרון של המבקש בפועל היה 8.3.12. בית הדין האזורי עמד בפירוט בפסק דינו על טענת המבקש כי פוטר מעבודתו, וקבע כי מן הראיות שהונחו לפניו עולה כי המבקש נעדר מעבודתו אצל המשיבה במשך מספר שבועות. במהלך תקופה זו, לא הודיע המבקש למשיבה על מועד ספציפי בו יגיע לעבודה, על אף שהיא שבה והתעניינה מתי יגיע. המבקש לא הוכיח כי ביקש לשוב לעבודה לאחר היעדרות רצופה זו, ולא הציג אישור רפואי או אחר המצדיק היעדרות זו. משכך קבע בית הדין כי התנהגותו זו אינה מתיישבת עם הכוונה להמשיך את יחסי העבודה בין הצדדים, וכי בהתנהלותו, הוא התפטר מעבודתו. לפיכך דחה בית הדין האזורי את תביעתו לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת.

לאחר מכן נפנה בית הדין האזורי לדון ביתר תביעותיו של המבקש. בנוגע לתביעתו של המבקש לדמי הבראה קבע בית הדין האזורי כי הזכות לפדיון דמי הבראה היא בגין השנתיים האחרונות לעבודה בלבד. לפיכך, זכאי המבקש לפדיון דמי הבראה בסך 271 ש"ח.

אשר לתביעה לדמי נסיעה לעבודה וממנה פירט בית הדין האזורי כי כל אחד מהצדדים הגיש מפה המתארת מרחק שונה בין מקום מגוריו של המבקש ובין מקום עבודתו אצל המשיבה. בית הדין קבע כי מהימנה עליו גרסת המשיבה לפיה המרחק מביתו של המבקש לביתה הוא קצר מ-400 מטרים. המבקש לא הציג כל ראיה על הוצאות נסיעתו בפועל ואף לא טען כי הוציא אותן בפועל. משכך דחה בית הדין האזורי את תביעתו ברכיב זה.

להשלמת התמונה יצוין בית הדין האזורי קיבל בחלקן את תביעותיו של המבקש לפדיון חופשה ופיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל.

 

3.בבקשתו טוען המבקש כי המשיבה הציגה חשבונית ממודד על סך 200 ש"ח, סכום נמוך לעבודה מסוג זה, ועל גביה לא צוינה כתובתו המדויקת. לפיכך הוא סבור שהמודד לא ביצע את עבודתו כראוי. נוסף על כך, המפות שהציגו הצדדים מראות מרחק שונה. לפיכך הוא זכאי לדמי נסיעות. אשר לדמי הבראה טוען המבקש כי לפי החישוב שערך הוא זכאי ל-667 ש"ח, אך חרף זאת נפסקו לו 271 ש"ח. המבקש טוען עוד כי פוטר מעבודתו, ועל כן הוא זכאי לפיצוי מלא או חלקי. המבקש מציין כי הגיעה לידיו הקלטה נוספת שחשב שנמחקה מחמת תקלה, ממנה ניתן ללמוד כי פוטר.

 

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק הדין מושא הבקשה ובמסמכים הרלוונטיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

5.המבקש טוען בבקשתו כי לא התפטר אלא פוטר, וכנגד קביעתו של בית הדין האזורי אודות המרחק ממקום מגוריו ומקום עבודתו אצל המשיבה. המדובר בקביעות עובדתיות שקבע בית הדין האזורי, המבוססות על ראיות ועדויות שנשמעו לפניו. הלכה פסוקה היא, כי מלאכת קביעת העובדות היא מלאכתה של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים ובחנה את תשתית הראיות לעומקה. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים (ע"ע (ארצי) 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ (25.12.2005), בפסקה 4ח' וההפניות שם; ע"ע (ארצי) 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי (2.8.2007), בפסקה 4 לדברי השופטת ארד (כתוארה אז) וההפניות שם). לא כל שכן, כאשר מדובר בהליכי דיון מהיר, בהם התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (בר"ע (ארצי) 59581-11-12 סלע עופר מוניות בע"מ - יורם לוגסי (30.12.13); דב"ע נז/212-9 משה קוריאט – נירה שובל (27.4.98), בפסקה 14). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, ואין מקום להתערב בקביעותיו של בית הדין האזורי בעניינים אלה.

למעלה מן הצורך יובהר, כי בית הדין קבע כי גם בהתעלם מדו"ח המודד שהוגש, יש לקבל את גרסת המשיבה לעניין המרחק ממקום מגוריו לביתה, וכי המבקש לא הגיש כל ראיה על הוצאות בפועל, ואף לא טען כי הוציא בפועל את אותן הוצאות. עוד יצוין כי מן הציטוט החלקי שהביא המבקש בבקשתו לא ניתן ללמוד על כך שפוטר מעבודתו.

 

6.אשר לטענות המבקש כי הוא זכאי לדמי הבראה בשיעור גבוה יותר, יצוין, כי המבקש לא הסביר מדוע לגישתו החישוב שערך בית הדין האזורי הינו שגוי. מכל מקום, תביעתו של המבקש הוגשה ביום 21.2.13, כשנה לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים. לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים עומדת למבקש זכות לפדיון דמי ההבראה עבור השנתיים האחרונות להעסקתו בלבד, ולא מעבר לכך (ראו הוראת סעיף 7(א) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ