בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
41590-06-16
21/06/2016
|
בפני השופט:
רועי פוליאק
|
| - נגד - |
המבקשת:
א י ס אדור בעמ
עו"ד מר יוסף אמויאל
|
המשיב:
ניר כהן
|
| החלטה |
השופט רועי פוליאק
1. בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר, שניתן ביום 31.5.2016 על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (השופטת ד"ר א' גילצר-כץ; ד"מ 13724-11-15), בו נתקבל חלק מתביעת המשיב כנגד המבקשת והמבקשת חוייבה לשלם למשיב סך כולל של 803 ₪ בגין שכר עבודה, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית וחלף הודעה מוקדמת. כמו כן חוייבה המבקשת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב בסכום של 300 ₪ נוספים.
2. המשיב הועסק בשורות המבקשת במשך כשלושה וחצי שבועות. כשבוע לפני פיטוריו, נאמר לו על ידי מנהל המבקשת כי עליו לחפש עבודה אחרת. המשיב עשה כן ואף נעדר מעבודתו לשם כך למספר שעות שנוכו משכרו. ביום העבודה האחרון זומן המשיב לשימוע ופוטר, מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת של יום אחד. בית הדין האזורי דן ברכיבי התביעה השונים, קיבל את מרביתם, כמפורט לעיל, ודחה את יתרת המרכיבים (פיצוי בגין שימוע שלא כדין ופיצויי הלנה).
3. המערערת תמהה בבקשת רשות הערעור, הכיצד למרות "עצם זה שנהגנו בו כבני אדם והודענו לו שבוע מראש על מנת שיתארגן ותהיה לו נחיתה רכה", היא מחוייבת בתשלום תמורת הודעה מוקדמת ובתשלומי שכר עבודה בגין שעות חיפוש עבודה. בבקשת רשות הערעור היא אף מציינת, כי "למשפט תגיע" מנהלת החשבונות בחברה כדי לחזק את טענותיה.
4. תכליתו של הליך הדיון המהיר היא להגיע ל"הכרעה צודקת ומהירה" בתביעות כספיות שהיקפן מוגבל. כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי פסק דין בהליך דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). ואכן, בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע, כי התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו בהליך של דיון מהיר תהיה מצומצמת ביותר ותהיה מוגבלת בעיקרה לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/9-12 קוריאט – שובל (1998)).
5. לאחר בחינת הבקשה, פסק הדין ומכלול החומר בתיק, אינני רואה מנוס מדחיית הבקשה, הגם שאכן המבקשת נהגה באופן ראוי ביותר במשיב, עת נתנה לו הזדמנות מספקת לתור אחר עבודה חלופית. עם זאת, קביעות בית הדין האזורי כי השימוע בוצע ביום העבודה האחרון וכי קוזזו שלא כדין שעות עבודה שיוחסו לחיפוש עבודה, מעוגנות בחומר הראיות – ואף בטיעוני הנתבעת עצמה – ומכל מקום אינן מעוררות שאלות החורגות מהמסכת העובדתית של המחלוקת בין הצדדים וממילא אינן מצדיקות מתן רשות ערעור.
6. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ו (21 יוני 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.