בר"ע 40743-05-14 ציון חג'אג' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דגית ויסמן; בל' 10989-11-13). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 15.8.13 (להלן גם: הוועדה) והורה על החזרת עניינו של המבקש לדיון לפני אותו הרכב. בקשתו של המבקש סבה על קביעתו זו של בית הדין האזורי, באשר לטענתו, היה מקום להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

2.בפסק דינו פירט בית הדין האזורי כי ביום 15.8.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש בעקבות פסק דין מחזיר מיום 17.7.13, אשר ניתן על יסוד הסכמת הצדדים. במהלך הדיון לפני בית הדין האזורי הודיע המוסד על הסכמתו להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה על מנת שזו תמלא אחר הוראותיו של פסק הדין המחזיר. המבקש הסכים לעמדת המוסד אך עמד על כך שהדיון יוחזר לוועדה בהרכב אחר מאחר שאין לו אמון בסניף רמת גן של המוסד בשל פקיד מסוים, שלטענתו מתנכל לו. בית הדין קבע כי המבקש לא מעלה טענה בקשר לחברי הוועדה, ולא טען שהוועדה נעולה בדעתה או כי קיימת מניעה אחרת שהדיון יתנהל לפניה, ואף המבקש לא ביקש שהדיון יתקיים לפני ועדה בהרכב חדש. בית הדין ציין עוד כי החלטות בנוגע לשיעור הנכות מתקבלות על ידי הוועדה ולא על ידי מזכיר הוועדה או כל עובד אחר בסניף. העובדה שהמבקש איבד אמון בסניף רמת גן אינה מלמדת על פסול בהחלטת הוועדה או בשיקול דעתה, ומכל מקום, טענותיו אלה לא הוכחו ולא פורטו בתצהיר מטעמו. בנסיבות אלה יש להחזיר את הדיון בעניינו של המבקש לוועדה לעררים (אי כושר) באותו הרכב, בצירוף הוראות כדלקמן:

"א.עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (אי כושר), על מנת שזו תקיים את הוראות פסק הדין מיום 17.7.13.

בכלל זה על הוועדה להתייחס במפורט להמלצת פקידת השיקום מיום 11.8.11, וכן להתייחס ליתר נתוניו הרלבנטיים של המערער: ליקוייו הרפואיים, השפעתם על יכולתו לשוב לעבודתו במלואה או בחלקה, יכולתו לבצע עבודה אחרת תוך מתן דוגמאות לעבודה שכזו, וכן התייחסות לנתוניו האישיים, לרבות גילו והשכלתו.

ב.המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה."

3.בבקשתו טוען המבקש כי נוכח "שרשרת ליקויים בעניינו" קיימת דעה קדומה נגדו בסניף רמת גן של המוסד בעטיה לא נבחן עניינו באופן אובייקטיבי והוא חש נרדף על ידי פקיד בסניף. לפיכך המבקש טוען כי לא ניתן לו יומו לפני הוועדות הפועלות בסניף זה והוא איבד את אמונו בהן. משכך מבקש המבקש כי עניינו יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) בסניף אחר, אשר תדון בעניינו מחדש.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 15.8.13 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

5.נפסק לא אחת כי דרך המלך בקשר להחזרת עניין לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים חריגים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09 בפסקה 7; עב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.09, בפסקה 8 וההפניות שם בר"ע 270/10 דורון צאלי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.7.10).

הוועדות הרפואיות אינן ועדות של המוסד לביטוח לאומי כי אם ועדות בלתי תלויות הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. המבקש אינו מעלה טענה כנגד הוועדה, כנגד מי מחבריה או כנגד הרכבה, ואינו מצביע על נסיבות חריגות הקשורות בה המצדיקות את החזרת הדיון בעניינו לוועדה בהרכב אחר, כל שכן, בסניף אחר של המוסד לביטוח לאומי, ומעיון בפרוטוקול הוועדה לא עולות נסיבות כאמור.

6.נוכח האמור לעיל לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.