בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
39499-04-16
12/09/2016
|
בפני השופטת:
רונית וזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
ו.ל.
עו"ד שילוני
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 7222-11-15). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.10.15 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו של המבקש. בבקשה טוען המבקש הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק דין קודם שניתן בעניינו.
2.ביום 25.6.15 ניתן פסק דין מפי בית דין זה, לפיו הוחזר עניינו של המבקש "אל ועדת הרשות ואל הוועדה, על מנת שיבררו היטב את טענת המבקש לפיה מקובל אצל המעסיק להעסיק עובדים לאחר פרישה במשרה מלאה. כמו כן תתבקש ועדת הרשות כמו גם הוועדה להתייחס במנומק למכתב הרופא התעסוקתי של 'רפאל', המציין כי המבקש עובד כיועץ 'בהיקף של 50% משרה לאור בעייתו הרפואית'. ככל שתמצא הוועדה כי יש ממש בטענת המבקש כי מצבו הרפואי הכללי, כולל הליקוי הנפשי הוא שגרם להפחתה בהיקף משרתו, תבחן הוועדה אם חלה ירידה בהיקף הכנסותיו ובאיזה שיעור" (בר"ע 11836-04-15, להלן: פסק הדין המחזיר).
3.בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה ועדת הרשות ביום 16.8.15 וקבעה כך:
"המבוטח, עובד החל מ-1.11.11 ב-45% משרה כיועץ ציפויים – מועד פרישתו לגמלאות.
הוועדה הרפואית לעררים קבעה למבוטח החמרה במצבו החל מ-16.2.14. ההחמרה שחלה במצבו הינה בתחום הנפשי.
לדעת הוועדה, ההחמרה במצבו הנפשי לא הביאה לירידה בהיקף עבודתו שכן המבוטח עבד בהיקף עבודה זה (45% משרה) כשנתיים וחצי לפני ההחמרה.
הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר יעקובוביץ מ-13.7.14 בו אף הוא לא טוען כי הירידה בהיקף המשרה נובעת מההחמרה במצבו הנפשי.
הוועדה מעוניינת לציין כי הוועדה דנה בתקנה 15 בהתייחס לוועדה לעררים מ-28.10.14.
לאור זאת, אין מקום להפעלת תקנה 15."
ביום 13.10.15 התכנסה הוועדה וקבעה כך:
"הוועדה הקשיבה לבא כוח התובע ועיינה בפסק הדין מ 25.6.15 והן במכתבים הנלווים המוזכרים בפסק הדין והנה התייחסות הוועדה:
הוועדה חוזרת על כל החלטותיה הקודמות מ-28.10.14, וקובעת כי אין השלכות על הנכות הפסיכיאטרית אשר נקבעה ואף הנכויות בתחום א.א.ג. (צרידות ודום נשימה בשינה) ובתחום אנדוקרינולוגיה (תת פעילות בלוטת התריס) – על אפשרות העסקתו במשרה מלאה על ידי המפעל גם לאחר פרישתו היות וזו זכות של המפעל ולא השלכה של נכויות שנקבעו לתובע. לאור האמור לעיל הוועדה סבורה כי אין מקום להפעלת תקנה 15".
על קביעת הוועדה הגיש המבקש ערעור נוסף לבית הדין האזורי.