בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
31695-12-15
14/02/2016
|
בפני השופט :
משה טוינה
|
- נגד - |
המבקשת:
מיכל כהן
|
המשיבים:
1. אנטילופ שיווק (1994) בע"מ 2. אורית בר-ששת 3. אברהם בר ששת
|
החלטה |
השופט משה טוינה
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת סגן הנשיאה(השופט שמואל טננבוים סע"ש 25779-01-14) מיום 2.12.2015 ולפיה בשלב בו מצוי בירור התביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים, אין להורות על שחרור הכספים המופקדים בחברת כלל בתוכנית פוליסת ביטוח מנהלים על שם המבקשת, לטובת מי מהצדדים (להלן: "ההחלטה").
2.בקצירת האומר טוענת המבקשת כי כספי הגמל שהופרשו לטובת המבקשת, שייכים למבקשת; ולפיכך החלטת בית הדין מושא בקשת רשות הערעור, "מסבה עוול חמור למבקשת ולא מאפשרת לה למשוך את הכספים שהצטברו לזכותה, ללא צידוק, בניגוד לדין, ויש בהם משום מתן פרס למשיבים".
3.עיון בבקשה, בנספחיה ובתיק בית הדין קמא, מעלה את העובדות הבאות:
א.בחודש ינואר 2014 הגישה המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, תביעה נגד המשיבים בה נטען לקיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים ולפיטוריה לאלתר, ללא שימוע, בעת שהיא בהיריון ועקב היותה בהיריון.
ב.בפתיח לכתב התביעה, ביקשה המבקשת "לצד קבלת התביעה על מכלול רכיביה ובטרם דיון בה, להורות לנתבעים לשחרר לאלתר את הכספים שהצטברו לטובת התובעת בביטוח על שמה בחברת כלל". בפרק הסעדים שבכתב התביעה, ביקשה המבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בשל פיטוריה, בסכום כולל של 359,621 ₪. יצוין כי סעיף הסעדים אינו כולל סעד במסגרתו התבקש בית הדין להורות על שחרור הכספים שהצטברו לטובת המבקשת בחברת הביטוח, לטובתה.
ג.בכתב ההגנה שהוגש מטעם המשיבים, טענו המשיבים כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים; וככל שהתקיימו יחסי עובד מעסיק ביניהם, אין הם כפופים לדין הישראלי, זאת מאחר שהמבקשת היא תושבת חוץ(איטליה) והשירות שנתנה למשיבים, ניתן מחוץ לישראל. לפיכך סבורים המשיבים כי דין תביעת המבקשת/התובעת, להידחות על כל חלקיה.
ד.ביום 7.9.2015 התקיים דיון בתובענה, במסגרתו נרשמו ההסכמות הבאות:
"ב"כ הנתבעים:
הסכמנו כמפורט להלן לפסיקה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. בנסיבות אלו, מוסכם עליי לשחרר לזכות התובעת את כספי הגמל והפיצויים שמופקדים בחברה, בחברת כלל פנסיה וגמל. אנו נשלח מכתב שחרור לחברת כלל עם העתק לב"כ התובעת, תוך 14 יום מהיום.