בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
28336-08-16
29/08/2016
|
בפני השופט:
|
| - נגד - |
המבקש:
2016
ניסים שמעוני
|
המשיבים:
1. משרד הפנים/מינהל האוכלוסין
2. יפעת חן
|
| החלטה |
סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור אלי קדוש ואברהם סנפירי; סע"ש (י-ם) 18644-05-16 שמעוני – משרד הפנים (24.7.2016)). בהחלטה דחה בית הדין האזורי בקשה למתן צו מניעה זמני שהגיש המבקש בקשר למכרז בינמשרדי מספר 35836 לתפקיד מנהל מחלקה בכיר (תאגידים ולשכות פרטיות) (להלן: המכרז) במשיב 1.
הרקע לבקשה
2. המבקש עובד במשיב 1 כמרכז הלשכות הפרטיות בסיעוד.
3. ביום 8.5.2016 הגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בקשה דחופה למתן סעד זמני שיורה למשיב 1 להקפיא את המכרז שפרסם לאיוש משרת מנהל תחום לשכות ותאגידים. בכלל זה ביקש המבקש למנוע את כינוס ועדת הבוחנים שנועדה ליום המחרת, 9.5.2016, בשעה 9:00. בבקשתו טען המבקש כי נפלו ליקויים בפרסום המכרז. בין היתר, טען כי לא הוסדרה התקינה במחלקת לשכות פרטיות ותאגידים, כי בוצעו במחלקה מינויים שלא בהתאם לנהלים, וכי המכרז המדובר נתפר לפי מידותיה של המשיבה 2.
4. בהחלטה מיום 8.5.2016 עמד בית הדין האזורי על כך שטענות המבקש נטענו במהלך חודש 2/2016 במסגרת פניית המבקש למבקר המדינה כנציב תלונות הציבור וכי אלו נדחו מהטעם שהמבקש לא הגיש מועמדות למכרז המדובר. בית הדין קבע כי על רקע חלוף הזמן בין העלאת הטענות לראשונה ובין הגשת הבקשה לסעד זמני הוא אינו מוצא להורות על מתן סעד ארעי במעמד צד אחד נגד קיום המכרז ואף לא להורות על קיום דיון עובר לכינוס ועדת הבוחנים. בית הדין האזורי הורה למשיב 1 להגיב לבקשה.
5. ביום 20.7.2016 הגיש המשיב 1 את תגובתו בכתב וביום 24.7.2016 פרסם בית הדין האזורי את ההחלטה מושא בקשה זו.
6. בין לבין, ביום 9.5.2016, הכריזה ועדת הבוחנים על המשיבה 2 כזוכה במכרז.
החלטת בית הדין האזורי
7. בהחלטתו פירט בית הדין האזורי את טענות הצדדים, וקבע כי די בשיהוי שבהגשת הבקשה, שעליו עמד בהחלטה מיום 8.5.2016, ובכך שהמשיב לא צירף את המשיבה 2 כמשיבה בהליך כדי להביא לדחיית הבקשה לסעד זמני. בית הדין אף עמד על כך שלנוכח זכיית המשיבה 2 במכרז הרי שהסעד הזמני שלו עותר המבקש, ביטול המכרז, זהה לסעד העיקרי, וכי היעתרות לבקשה משמעה מתן הסעד העיקרי בטרם בירור התביעה לגופה. בית הדין האזורי לא מצא לנכון לדון ביתר טענות המבקש ובסיכויי קבלתן.
נגד החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.
הבקשה
8. לטענת המבקש שגה בית הדין האזורי בקובעו כי היעתרות לבקשה לסעד זמני משמעה מתן הסעד העיקרי בטרם בירור התביעה לגופה. שכן לשיטתו יש מגוון סעדים שהיו יכולים לאפשר את בירור טענותיו לגופן מבלי להורות על ביטול המכרז. בין היתר, להקפיא את תוצאות ההליך, לעכב את כניסת הזוכה לתפקיד, למנוע מהזוכה סמכויות מסוימות ועוד. מוסיף המבקש וטוען כי המשיבה 2 ממילא איישה את המשרה במינוי בפועל וכן כי בימים אלו היא שוהה בתקופת לידה והורות, ולכן לא היה צורך להיחפז בהכרזה על הזוכה במכרז בטרם בירור טענותיו.
לטענת המבקש הוא לא השתהה בהגשת הבקשה שכן פנייתו לבית הדין האזורי נעשתה לאחר שבחודש 9/2015 התריע על העוול שבפרסום המכרז לפני נציבות שירות המדינה ובחודש 2/2016 לפני מבקר המדינה. לטענתו ביום 31.3.2016 נודע לו על דחיית הפנייה למבקר המדינה, ולאחר חג הפסח, ביום 8.5.2016, הגיש את הבקשה לבית הדין האזורי. מכל מקום המבקש סבור כי שיהוי אינו טעם לדחיית הבקשה לסעד זמני.
כן טוען המבקש כי שגה בית הדין האזורי בדחותו את התביעה על רקע אי צירופה של המשיבה 2 להליך, שכן עיקר טענותיו מופנות כלפי המשיב 1 ודרך קבלת ההחלטות הנוגעות לפרסום המכרז, ולא לזוכה במכרז באופן אישי. מה גם שבמועד הגשת הבקשה לבית הדין האזורי טרם נקבע שהמשיבה 2 היא הזוכה במכרז.
לגופו של עניין טוען המבקש כי אין טעם של ממש בקביעת הדרישה להחזקה בתואר במשפטים כתנאי סף למכרז, שכן הדבר מונע מהעובדים במשיב 1 להגיש מועמדותם למכרז. לשם השוואה מציין המבקש כי באגף מקביל לא נדרש הממונה להיות בעל תואר במשפטים. כן הוא טוען כי ככל שמדובר במשרה הטעונה ידע משפטי הרי שהיא כפופה ליועץ המשפטי למשיב 1 ואין טעם להכפיף לזוכה במכרז את יתר עובדי המחלקה.
דיון והכרעה