בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
24945-11-14
02/12/2014
|
בפני השופט:
ורדה וירט ליבנה-סגנית נשיא
|
| - נגד - |
המבקש:
חמזה רבאח
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 44519-01-14; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נפגעי עבודה (להלן גם הוועדה) מיום 1.1.14.
2.המבקש נפגע בתאונת עבודה ביום 15.11.12. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לו נכות בשיעור 0% בגין התאונה לפי פריט 69(1)א לתקנות שעניינו שינויים בצורת האף החיצוני בצורה קלה ללא הפרעות בנשימה. המבקש הגיש ערר על ההחלטה. הוועדה הרפואית לעררים ערכה לו בדיקה קלינית, ציינה תוצאות בדיקה אולפקטורית מיום 21.11.13, וקבעה כי מצבו מתאים ל-0% נכות בגין הפרעה נשימתית קלה לפי סעיף 69(2)א ו-0% בגין שינוי קל בצורת האף החיצוני לפי סעיף 69(1)א. הוועדה דחתה את הערעור בנושא חוש הריח והטעם משמצאה כי אין מדובר באיבוד חושים אלא לכל היותר פגיעה קלה בהם. מכאן הערעור לבית הדין האזורי.
3.בית הדין האזורי דחה את הערעור לאחר שקבע כי לא נמצא נימוק משפטי שיצדיק את התערבותו של בית הדין בקביעותיה הרפואיות-מקצועיות של הוועדה. נקבע, כי הוועדה נימקה את החלטתה כנדרש, ולא נפל פגם בכך שהוועדה לא הפנתה את המבקש להשלמת בדיקות נוספות.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.
4.בבקשת רשות הערעור נטען כי בית הדין האזורי טעה בקביעותיו בפסק דינו, וכי היה על הוועדה לשלוח את המבקש לביצוע בדיקת MRI נוספת, או להתייחס לבדיקה מיום 7.6.14.עוד נטען כי הוועדה לא נימקה את החלטתה כנדרש.
5.לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור. לא שוכנעתי מטענות ב"כ המבקש כי קיים טעם להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקים שהובילו אותו לדחיית הערעור.
6.עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית, התייחסה לממצאי בדיקה מיום 21.11.13 לעניין הפגיעה בחושים, וקבעה את נכותו של המבקש לפי הממצאים הקליניים שעמדו בפניה, ובהתאם לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי. טענת ב"כ המבקש, לפיה היה על הוועדה להפנות את המבקש לבדיקות נוספות וכי החלטתה ניתנה בחוסר נתונים, מכוונת באופן מובהק נגד שיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה, בו בית הדין אינו מתערב, ואינה מבססת טענה לפגם משפטי בהחלטה. באשר לממצאי הבדיקה מיום 7.6.14 – מדובר בבדיקה שבוצעה לאחר מועד כינוס הוועדה ואף לאחר הגשת הערעור לבית הדין האזורי, ואין מקום להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתתייחס לממצאיה. החלטת הוועדה מנומקת כנדרש, ואין טעם משפטי להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי.
7.סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ה (02 דצמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
