בר"ע 23018-01-16

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אירית הרמל; תיק צ"ו 28952-12-15) מיום 27.12.15, שעניינה גילוי מסמכים. פרטי ההחלטה, ונימוקי הבקשה, פורטו בהחלטתי מיום 13.1.16.

2.בהחלטתי מיום 13.1.16 הצעתי לצדדים את ההצעה הבאה:

"בהתחשב בכלל נסיבות המקרה המיוחדות כפי שפורטו בהרחבה בפסקי הדין הקודמים; על מנת לאפשר שקיפות מירבית של הליכי המכרז וקיום ביקורת שיפוטית עליהם; וכאשר חשיפת פרוטוקולי הראיונות לא תפגע, לכאורה, בפרטיות מאן דהוא באופן שאינו מידתי בהתחשב במסמכים שכבר הועברו לידי המבקש ומצויים בידיו מכוח החלטות קודמות – מוצע לצדדים להגיע להסדר מוסכם לפיו פרוטוקולי הראיונות – תוך השחרת שמות המועמדים האחרים – יוגשו לבית הדין האזורי ולב"כ המבקש (לבדה) עד ליום 18.1.16, ולגבי האפשרות לעשות בהם שימוש במסגרת ההליך – תחול קביעת בית הדין האזורי לגבי שאר המסמכים מושא החלטתו מיום 27.12.15 (תוך מתן אפשרות למבקש להתייחס לפרוטוקולים במסגרת חקירה ראשית משלימה בפתח הדיון, ככל שיידרש)".

3.המבקש הודיע כי הוא מסכים להצעה כלשונה, בעוד שהמשיבים הודיעו על התנגדותם לה. המשיבה 1 טוענת כי כל מסמכי המכרז חסויים בהתאם לנוהל החל אצלה; כי פרוטוקולי הראיונות אינם רלוונטיים שכן סדרי העבודה של ועדת הבחינה עולים משאר הפרוטוקולים שהועברו לעיון המבקש, ומלמדים כי לא נפל פגם כלשהו בעבודת הוועדה; כי חשיפת פרוטוקולי הראיונות תפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים, מבלי שהשחרת שמותיהם תסייע להסתרת זהותם; וכי בכל פסיקה אחרת בה התאפשרה חשיפה של פרוטוקולים - נמצא פגם כלשהו שהצדיק זאת.

טענתו העיקרית של המשיב 2 היא כי חשיפת פרוטוקולי הראיונות תפגע בפרטיותו, אך מבלי לנמק איזה מידע אישי הנוגע לצנעת חייו מצוי בפרוטוקולים האמורים.

בנוסף טוענים שני המשיבים כי למבקש אינטרס זר בתוצאות ההליך ולכן אינו זכאי לתקוף את המכרז, אך דומה כי "זכות העמידה" של המבקש ביחס למכרז המסוים הוכרעה זה מכבר ואינה רלוונטית לסוגיית גילוי המסמכים.

4.לאחר שקילת הבקשה והתגובות לה וכלל טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה – לא בלי היסוס – כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

5.כפי שפורט בהחלטתי הקודמת, בית דין זה כבר הדגיש – ביחס למכרז מושא ההליך – כי קיימת לגביו רגישות מיוחדת המחייבת הקפדה יתרה על הכללים, וזאת "הן נוכח בכירות התפקיד בו מדובר; הן בהתחשב בכך שמדובר במכרז "חוזר" לאחר שמכרז קודם למשרה נפסל בשל פגמים בדרך ניהולו; הן בהתחשב בכך שאחד המועמדים מבצע בפועל את התפקיד (לאחר שנבחר אליו במסגרת המכרז שבוטל), תוך הזדמנות להכיר את הארגון ואת בעלי התפקידים בו; והן בהתחשב בכך שאותו מועמד הוא גם "מקורב פוליטי" (כהגדרת פסק הדין) של השר הממונה על הרשות" (ע"ע (ארצי) 18843-07-15 ועד הט"מ ברשות שדות התעופה – רשות שדות התעופה בישראל (21.9.15)).

בהתחשב בכך, על מנת שניתן יהא לערוך ביקורת שיפוטית מלאה על הליך המכרז ולוודא שלא נפלו בו פגמים, וכאשר על פני הדברים היקף הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחשיפת פרוטוקולי הראיונות אינו גדול (בפרט בהתחשב במסמכים שכבר מצויים בידי המבקש) – הצעתי לצדדים להגיע להסכמה המפורטת לעיל בדבר מסירת פרוטוקולי הראיונות.

6.בהעדר הסכמה להצעה, שוכנעתי לבסוף כי אין להתערב בשלב זה בהחלטתו של בית הדין האזורי. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו סבורה היא כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, ובלבד שההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין, ואינה גורמת עיוות דין למי מהצדדים (רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' כהן (21.12.08)). נחה דעתי כי נסיבות המקרה שלפני אינן נמנות על מקרים אלה.