אין צורך להכביר מילים על כך שצדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991). גילוי זה נועד להגשים את המטרות של גילוי האמת, ייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים", ועשיית צדק בהליך השיפוטי (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.05).
על פי ההלכה הפסוקה בעת שקילת בקשת גילוי מסמכים יש לתת בראש ובראשונה את הדעת למבחן הרלבנטיות, שהוא בעל שני פנים: "תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי " (מתוך ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, (מיום 28.3.07)).
כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולאפשרות הפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים כתוצאה מגילוי המסמך. (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010). אבקש לחדד כי בהתאם לפסק דין זה השחרת פרטים מזהים הינה מכשיר לצמצום הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בגילוי המידע רלבנטי, ואולם אין היא פוטרת מהצורך לבחון תחילה את מידת רלבנטיות המידע.
עוד יצוין, החלטה בדבר מתן צו לגילוי ועיון במסמכים היא החלטה בעניין שבסדרי דין אשר לגביו מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ומשכך ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מעין אלו, אלא במקרים חריגים בהם הוכח כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין.