סגנית הנשיא ורדה וירט- ליבנה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (בתיק סע"ש 13153-01-14; השופט דניאל גולדברג; החלטה מיום 12.8.15), בה נדחתה בקשת המבקש למחיקת כתב ההגנה, בד בבד עם חיוב הוצאות בסך של 1,500 ₪.
הרקע לבקשת רשות הערעור
לפי העולה מהבקשה, המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי כנגד המשיב. ביום 2.3.14 הוגש כתב הגנה מטעם המשיב וכן בקשה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה. הבקשה להפקדת ערובה נדחתה ללא צו להוצאות. ביום 25.3.14 הוגשה בקשת לתיקון כתב התביעה על ידי המבקש, הבקשה התקבלה תוך חיוב המבקש בהוצאות. ביום 25.5.15 הגיש המשיב בקשה למחיקת כתב התביעה. ביום 22.6.15 הגיש המשיב בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר המבקש. ביום 22.6.15 נדחו בקשות המשיב ללא חיובו בהוצאות, כאשר במסגרת החלטה זו נקבע כי המבקש יגיב לטענת המשיב שהועלתה במסגרת הבקשה למחיקת התביעה שהוגשה ביום 25.5.15, בדבר אי עמידה של המבקש במועדים שנקצבו להגשת תצהיר גילוי מסמכים ולהגשת תצהירי עדות ראשית. ביום 1.7.15 הגיש המבקש תגובה לבקשת המחיקה, וכן בקשה למחיקת כתב הגנה מאחר שלטעמו לא נערך והוגש גילוי מסמכים כנדרש על פי הדין.
בהחלטה, מושא בקשת רשות הערעור שלפניי, קבע בית הדין האזורי כי: "הבקשה למחיקת כתב ההגנה נדחית. מאחר שהתובע עומד על קבלת תצהיר גילוי מסמכים, תמסור הנתבעת גילוי מסמכים בתצהיר תוך 30 יום יחד עם זאת מקובלת על בית הדין טענת הנתבעת כי מדובר בבקשה טרדנית וקנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב וכמשקל נגד בלבד לבקשת הנתבעת למחיקת כתב התביעה, אשר נדחתה ביום 22.6.15 . הנתבעת ביצעה גילוי מסמכים עוד ביום 27.4.15 , ומאז לא הלין התובע על כך שגילוי המסמכים לא לווה בתצהיר, ועיתוי העלאת דרישה זו מצביעה על כך שמדובר בטענה בחוסר תום לב ובבקשה טרדנית וקנטרנית. אשר על כן ישלם התובע לנתבעת הוצאות בסך 1,500 ש"ח."
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי המבקש הופלה לרעה על ידי בית הדין האזורי, מאחר שכשאר התבקשו בקשות על ידי המשיב הן נדחו ללא צו להוצאות, ואילו כשהתקבלו בקשות המבקש הן התקבלו תוך חיוב המבקש בהוצאות. עוד נטען, כי המבקש חויב בהוצאות חרף זאת שבקשתו התקבלה, והמשיב חויב להגיש תצהיר גילוי מסמכים כדין. המבקש הוסיף, כי ישנה סתירה בקביעת בית הדין האזורי בכך שמחד גיסא קיבל את הבקשה להגשת גילוי מסמכים, ומאידך גיסא קבע שהבקשה טורדנית וקנטרנית. לאור זאת התבקש לבטל את החיוב בהוצאות שהושת על המבקש.
אשר להכרעתי
לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.
באשר להוצאות המשפט – הלכה פסוקה היא, כי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק הוצאות משפט על פי שיקול דעתו היא רחבה. הכלל הוא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים בלבד (דב"ע נא/9 – 6 חברת מייסון בע"מ - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פד"ע כג 430 (1994); ע"ע 527/05 קרייזמן - חב' מלונות דן בע"מ (2007)).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.