בר"ע 18160-08-16

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (הרשמת מרב חבקין; בל' 57372-01-16). בפסק הדין, מחק בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 1.12.15 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי המבקשת תלויה בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה.

יובהר כבר כאן, כי הערעור נמחק במעמד הצדדים לאחר שהמבקשת, שהייתה מיוצגת על ידי עורך דין, קיבלה את המלצת בית הדין וביקשה למחוק את הערעור.

2.בבקשתה טוענת המבקשת כי אינה יודעת מה הנימוקים לדחיית ערעורה, מדוע הנחו אותה "להגיש שוב הכול מחדש", כי הוועדות לא התייחסו לטענותיה ולאישורים שצירפה על כך שמצבה החמיר, וכי קצבתה הופחתה מ-112% ל-50% שלא כדין.

3.ביום 8.8.16 ניתנה החלטתי לפיה "משערעור המבקשת לא התברר לגופו, ומבלי שיהיה בכך כדי להצביע על סיכויי המבקשת בערעור על החלטת הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים), מוצע למשיב להסכים כי יבוטל פסק דינו של בית הדין האזורי שניתן בהסכמה. זאת, באופן שערעור המבקשת על החלטת הוועדה ידון לגופו, ותינתן בו החלטת בית הדין האזורי לגופו של עניין".

4.ביום 18.8.16 הוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי לבקשה בה הבהיר כי המבקשת הגישה לבית הדין האזורי שני ערעורים זהים על החלטת הוועדה מיום 1.12.15. ערעור אחד, שמספרו ב"ל 57405-01-16, קבוע לדיון שצפוי להתקיים ביום 13.11.16. הערעור השני, הוא מושא הבקשה שלפני, נמחק.

נוכח תגובת המוסד התבקשה עמדת עו"ד ברק נבות, שייצג את המבקשת לפני בית הדין האזורי. ביום 11.9.16 הודיע עו"ד נבות כי "בשל אי הבהירות (העדר הפרוטוקול), ולמען הזהירות, נפתחו בהתחלה שני הליכים (האחד, ערעור על החלטת הוועדה והשני תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות), וזאת על מנת לשמור על זכויותיה". כמו כן הודיע עו"ד נבות כי הוא אינו מייצג את המבקשת.

ביום 12.9.16 התבקשה המבקשת להודיע אם היא עומדת על הבקשה שהגישה. המבקשת ציינה בתגובתה כי אינה יודעת מדוע הופחתה קצבתה וכי מצבה הכלכלי קשה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים), בתגובתו של המוסד לביטוח לאומי, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.מהשתלשלות העניינים כמתואר, ומעיון בשני ההליכים שפתחה המבקשת במקביל בבית הדין האזורי עולה, כי המבקשת פתחה שני הליכים משפטיים זהים כנגד החלטת הוועדה. אכן, את אחד ההליכים הכתירה בכותרת "הודעת ערעור" ואילו השני בכותרת "כתב תביעה" אלא שבשניהם היא תוקפת את החלטת הוועדה מיום 1.12.15 ומטעמים זהים. בנסיבות אלה, בהן תלוי ועומד לפני בית הדין האזורי הליך נוסף בו תוקפת המבקשת את החלטת הוועדה ומאותם טעמים, יהיה למבקשת יומה לברר טענותיה כנגד אותה החלטה במסגרת ההליך הנוסף. משאלה הם פני הדברים, ממילא הערעור שהוגש לבית הדין האזורי מושא בקשה זו הוא מיותר. על כן, אין ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, שמחק את הערעור.