בר"ע 14113-09-15

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור מר אברהם ברגר ומר אורי קידר; פ"ה 51360-07-15), מיום 13.8.15, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש למתן צו זמני כנגד פיטוריו.

    

2. לאחר שהתאפשר לצדדים להתייחס לאפשרות כי בקשת רשות הערעור תידון כערעור מכוח תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, ומששוכנענו כי לא יהא בכך כדי לפגוע בזכויות הצדדים - החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

    

3. להלן תמצית העובדות:

   • המבקש הועסק במשיבה החל מיום 6.2.94, ובתפקידו האחרון שימש כ"רכז בכיר שטח ודמי מפתח". ביום 20.5.15 נערך למבקש שימוע, במסגרתו הועלו נגדו טענות על הפרת נהלי המשיבה, בגין דרך טיפולו בנכס מסוים בחיפה בו בוצע שינוי ייעוד (להלן: הנכס). ביום 22.7.15 נשלח למבקש מכתב פיטורים, לפיו הוחלט לסיים את עבודתו במשיבה לאלתר.

   • ביום 26.7.15 הגיש המבקש בקשה למתן סעד זמני לבית הדין האזורי, למניעת כניסת פיטוריו לתוקף והשבתו לעבודה. ביום 3.8.15 התקיים דיון בבקשתו, אך לא נערכו חקירות כלשהן – בין של המבקש ובין של המצהירה מטעם המשיבה. ביום 13.8.15, ועל בסיס טיעוני ב"כ הצדדים, ניתנה החלטת בית הדין הדוחה את הבקשה לסעד זמני. בית הדין קבע כי התנהלות המבקש מלמדת לכאורה "כי המבקש אינו מפנים עד היום את חובתו הבסיסית לפעול על פי נוהלי המשיבה במסגרת תפקידו", וכי "בנסיבות אלה צדקה המשיבה, לכאורה, בטענותיה, כי איבדה את אמונה במבקש ביחס למילוי תפקידו בהתאם לדרישותיה". בית הדין הוסיף כי גם אם נפלו פגמים בהליך השימוע, כטענת המבקש – "ניתן לראות בבירור, כי למבקש ניתן לו יומו, לכאורה, בפני ועדת השימוע". בית הדין הוסיף כי טרם הוגשה תביעה עיקרית, וכי ככל שלא תוגש כזו עד ליום 24.8.15 – ייסגר התיק על ידי מזכירות בית הדין.

   • ב"כ המבקש הגיש ביום 23.8.15 בקשה להארכת מועד להגשת כתב התביעה, נוכח חופשה בה שהה וגרמה לכך שיקבל לידיו את ההחלטה מיום 13.8.15 רק ביום 22.8.15, אך בקשתו נדחתה והובהר כי התיק נסגר וכי באפשרותו של המבקש להגיש תביעה חדשה (החלטה מיום 7.9.15).

      

4. המבקש טוען, בבקשת רשות הערעור (שהוגשה ביום 8.9.15), כי עבד במשיבה משך קרוב ל – 22 שנה, במסירות ובמקצועיות, וזכה להערכה רבה מהממונים עליו. במסגרת תפקידו היה אחראי על כ - 450 נכסים מאוכלסים, ועוד כ - 200 נכסים פנויים. המבקש מאשר כי טרם הספיק לטפל בשינוי הייעוד בנכס, אך זאת לדבריו נוכח סדרי עדיפויות; מטעמים מקצועיים טהורים; כאשר דיווח על שינוי הייעוד למנהל התפעול; וכאשר דרך טיפולו בנכס לא נעשתה תוך הפרה של נהלי המשיבה ולכל היותר היוותה טעות בשיקול דעת.