בר"ע על החלטת קמא המחייבת את המערער במזונות זמניים עבור בנו הקטין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת א' מירז) מיום 7/6/15 בתמ"ש 37789-11-14 בגדרה השית על המבקש מזונות זמניים עבור בנו הקטין, כבן 4 שנים, בסך של 900 ₪ לחודש ובנוסף סך של 1,500 ₪ עבור השתתפות בהוצאות המדור ואחזקתו וכן סכום נוסף בשיעור 75% מדמי הצהרון, כנגד קבלות ולאחר מיצוי הנחות. בהתאם להחלטה על המבקש לשלם סכומים אלה לידי המשיבה, אימו של הקטין.

כמו כן באותה החלטה חייב בית משפט קמא את שני הצדדים – ההורים, לשאת שווה בשווה בהוצאות הבריאות החריגות שאינן נכללות בסל הבריאות, לא קבע בשלב זה דמי טיפול עד לבירור עובדתי, קבע כי קצבת הילדים תשולם לאם בנוסף למזונות ולא פסק מזונות לאישה – המשיבה, זאת לאחר שוויתרה עליהם.

הצדדים הינם בני העדה הדרוזית, נישאו זה לזו בשנת 2007 ומנישואיהם נולד בנם הקטין "ג".

בני הזוג פרודים מזה חצי שנה לאחר שהמשיבה עזבה את הבית.

לפני בית משפט קמא טענה המשיבה כי היא משתכרת סך של 3,500 ₪ לחודש, ובקשה לחייב את המשיב במזונות זמניים בסך של כ-3,080 ₪. עוד ביקשה לחייבו בדמי טיפול בקטין וכן במדור וזאת בגובה מלוא עלות שכר דירה והוצאות בסך של 2,500 ₪ לחודש (1,000 ₪ עבור מדור לקטין ו-1,500 בגין דמי טיפול). באשר לצהרון נטען כי עלותו מסתכמת ב-480 ₪. כאמור, המשיבה לא ביקשה מזונות עבורה, אך ביקשה לחייב את המשיב בדמי טיפול ומדור כאם משמורנית בהתאם לסעיפים 60 ו-61 להוראות הדין האישי – "חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל".

מאידך גיסא, טען המבקש כי המשיבה הינה מורדת, כי הקטין שוהה מרבית הזמן בביתו (90% מהזמן) וביתרת הזמן בבית סבתו מצד אימו. עוד טען כי הוא משתכר סך של 6,807 ₪ וכי השתכרותה של המשיבה גבוהה משלו ועל כן עליה לזון את הקטין.

בבקשת רשות הערעור שלפני מלין המבקש על גובה המזונות הזמניים שהושתו עליו ולדידו שגה בית משפט קמא בפסקו מזונות זמניים בסכומים האמורים, בין היתר משום ששגה ביישום הדין האישי החל על הצדדים בסוגיה זו, הוא הדין הדתי הדרוזי. עוד יצוין כי בית משפט קמא יצא מנקודת מוצא לפיה הקטין שוהה עם כל אחד מהוריו באופן שוויוני "כאילו מצוי במשמורת משותפת".

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה, לא מצאתי שהיא מצריכה תשובה ועל כן הנני מורה על דחייתה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מהחלטת בית משפט קמא עולה כי זה גזר את המזונות הזמניים לאחר שהנחת המוצא הייתה כי הקטין נמצא במשמורת משותפת. עובדה זו לא נעלמה מעיניו של בית משפט קמא והיא צוינה במפורש במסגרת החלטתו. מכאן אין לומר שבית משפט קמא התעלם מעובדה חשובה זו.  עוד למקרא אותה החלטה עולה כי בית משפט קמא נתן את דעתו לכלל טענות הצדדים, לנסיבותיהם, לצרכים של הקטין וליכולות הכלכליות של כל אחד מההורים, נתן את דעתו להוראות הדין הדתי האישי החל על סוגיית המזונות ורק אז קבע את גובה המזונות הזמניים.