בר"ע על דחיית ערעור על דחיית מרבית טענות "פרעתי" על ידי רשם הוצל"פ

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת ה. גולדקורן) מיום 19/01/16 בע"ר 00000, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל חדרה, מר י. הלר מיום 12/05/14, במסגרתה נדחתה במרביתה בקשת המבקש בטענת פרעתי, במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 000000.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת רשם ההוצאה לפועל, ובהחלטות נוספות שניתנו בעבר במסגרת תיק ההוצאה לפועל, וכן עיינתי בפסק הדין שניתן בבית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה מצריכה תשובה, ומורה על דחייתה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3. תיק ההוצאה לפועל בגדרו ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל עליה ערער המבקש לפני בית משפט קמא נפתח ביום 20/02/96, לשם ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן בשנות ה-90 בעניינם של הצדדים, בני זוג לשעבר.

            יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל עמדה על 433,631 ₪ כעולה גם מנספחי הבקשה. בגדרי תיק ההוצאה לפועל הוגשו בקשות רבות, הייתי אומר עשרות בקשות אם לא למעלה מזה, ובהתאם גם החלטות רבות שניתנו עד ליום 12/05/14 (218 החלטות). עוד עולה, כי בקשות שהגיש המבקש, ומרביתן להקטנות שלא בוצעו על ידי הזוכה – המשיבה, או כאלה בהן נטען לעניין גובה הריבית בתיק וטענות נוספות, אף הן נדונו בעבר ונבחנו על ידי רשמי ההוצאה לפועל.

4. ולענייננו שלנו. הבקשה שהוגשה לפני רשם ההוצאה לפועל טרם נתן החלטתו מיום 12/05/14, הוגדרה בכותרתה כ"בקשה בטענת פרעתי". באותה בקשה הועלו מספר טענות-א' עד ה' ובהתאם לסדר הבא:

א.         הקטנת חיובים כפולים של מזונות לתקופה מיום 11/98 עד 12/99. עיקר טענה זו בדבר כפילות נשענת על אותם נתונים בדבר תשלומים ששולמו למשיבה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין מזונות בתקופה הרלוונטית, כאשר לטענת המבקש המשיבה לא הייתה זכאית גם לחייבו במלוא המזונות על פי פסק הדין וגם לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את חלקם, ובמקביל גם לקבל הפרשים (ההפרש שבין הסכומים שקיבלה בפועל מהמוסד לביטוח לאומי ובין המגיע לה על פי פסק הדין המקורי).

ב.         תשלומים ששולמו לבא כוח הזוכה – המשיבה, כשלטענת המבקש, אלה היו בהיקף של עשרות אלפי שקלים במזומן, בין אם לזוכה עצמה ובין אם לידי באת כוחה, מבלי שדאג לקבל קבלות מהן. לטענתו, תחת עדכון החוב בתיק ההוצאה לפועל והקטנתו נשאר החוב ללא עדכון. לשיטת המבקש, באת כוח המשיבה אף הודתה במספר טעויות ובכך שלא עדכנה את תיק ההוצאה לפועל כמתחייב. בהקשר זה מציין המבקש, כי כל פעם שהודתה באת כוח המשיבה באותה טעות הייתה טוענת כי מדובר בטעות יחידה.

ג.          ביטול הפרשי הצמדה וריבית – לטענת המבקש, תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1996, בעוד שהמשיבה עיקלה עוד בשנת 1994, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף ותביעה אחרת למזונות, זכויות שונות שהיו למבקש, כולל חסכונות בבנקים ובקופות גמל במאות אלפי שקלים, כאשר העיקולים מעולם לא בוטלו. לטענתו, נמנעה היא מלממש את העיקולים, מתוך מטרה ברורה לצבור הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, הנהוגה בהוצאה לפועל בשיעורים "מפלצתיים". לטענתו, זוהי דוגמא אחת מיני רבות, הממחישה את התנהלותה חסרת תום הלב של המשיבה. מפאת קוצר היריעה, לא מצאתי לסקור דוגמאות אלו, והן מפורטות בבקשה בטענת פרעתי. לאור טיעון זה סבור המבקש, כי יש לבטל את הפרשי ההצמדה והריבית שהושתו עליו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

ד.         בדומה לטענה שבסעיף ג' לעיל, הרי שלטענת המבקש, לא עלה בידו לשלם את מלוא החוב, מכיוון שלא התאפשר לו לשלמו, כשכל זכויותיו, נכסיו וחשבונותיו מעוקלים, מבלי שהמשיבה תממש את העיקול, מתוך אותה מטרה זדונית.