אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר ניר ואח' נ' קיבוץ עין החורש

בר ניר ואח' נ' קיבוץ עין החורש

תאריך פרסום : 27/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
56454-02-12
23/03/2014
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
1. אבנר בר ניר
2. חנה בר ניר ניבעל-ידי בא-כוחם עו"ד רועי הלוי

הנתבע:
קיבוץ עין החורש על-ידי בא-כוחו עו"ד נמרוד טפר
פסק-דין

פסק דין

מבוא - הצדדים ומהות התביעה

1.תביעה לסעד הצהרתי לפיו המנוחה, טלי בר ניר ז"ל (להלן: "המנוחה"), שהייתה חברת קיבוץ עין החורש (להלן: "הקיבוץ" או "קיבוץ עין החורש"), מאז היותה בת 18 ועד מועד פטירתה ביום 3.3.2005, משך 73 שנים, זכאית לזכויות הנובעות מהליך שיוך הנכסים בקיבוץ שהצבעה לגביו התקיימה באסיפה הכללית של הקיבוץ מיום 11.3.2005. ההחלטה בדבר שיוך הנכסים בקיבוץ פורסמה ביום 11.3.2005 ומועד זה נקבע כ"מועד הקובע" לזכאות לשיוך נכסים.

2.התובעים, ילדיה ויורשיה של המנוחה, מבקשים לקבוע כי הינם זכאים לחלקה של המנוחה ברכוש נושא הליך שיוך הנכסים שהחלטה לגביו התקבלה שמונה ימים לאחר פטירת המנוחה. לפני הגשת התביעה פנו התובעים לקיבוץ בבקשה לכלול את המנוחה בדיעבד ברשימת הזכאים לשיוך. בקשה זו הובאה בפני האסיפה הכללית של הקיבוץ ונדחתה ברוב מכריע.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים

3."ביום 27.2.96 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 751, המאפשרת לקיבוצים להחליט על שינויים במבנה הארגוני ובשיטת הקצאת הקרקע. ההחלטה מאפשרת הפרדה בין חכירת השטח החקלאי לבין חכירה למגורים, ואף מאפשרת לקיבוץ להחליט גם על הפרדה של חלק מבתי המגורים מהסכם החכירה. משמעות ההחלטה היא, כי לחבר קיבוץ זכויות קניין משלו, ובידו לחתום על הסכם חכירה ביחס לבית המגורים ישירות מול מינהל מקרקעי ישראל. החלטה זו משמיעה עשיית צדק עם חברי הקיבוצים, רבים מהם, מן הסתם רובם, ותיקים שהשקיעו נשמתם בקיבוץ משחר נעוריהם, ולהבטיח כי למצער בית מגוריהם יוכל - אם יחליט כך הקיבוץ - להפוך לנחלתם, כדי שיהוה להם עוגן קנייני כלכלי לעת זקנתם" ( דברי כב' השופט רובינשטיין בע"א 5747/08 רותם נ' קיבוץ שדות ים, פסקה י"ז (27.10.2010) (להלן: "פרשת שדות ים")).

4.כמו קיבוצים רבים אחרים, גם קיבוץ עין החורש ביקש להסדיר שינוי באורחות החיים ולבצע הליך שיוך נכסים, בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "הליך השיוך" או "הסדרי השינוי"). לצורך כך הוכן ונערך "קובץ הסדרי שינוי" (להלן: "קובץ הסדרי השינוי"), שפירט והסדיר את נושא שיוך הנכסים לחברי הקיבוץ ואת השינויים הנובעים מאותה הפרטה מתוכננת לרבות "הסדר התפרנסות" חדש. קובץ זה שונה מעת לעת, על ידי הצוות שהוביל את השינוי באורחות החיים בקיבוץ (להלן: "הצוות המוביל" או "צוות השינוי"), עד לקבלת החלטת האסיפה הכללית ביום 11.3.2005, המאשרת את הליך השיוך ברוב המיוחס הנדרש של 75% (להלן: "ההחלטה המאשרת את הליך השיוך").

5.המועדים הרלבנטיים בכל הנוגע לקבלת ההחלטה בדבר השינוי באורחות החיים בקיבוץ, עד לקבלת ההחלטה מיום 11.3.2005, המאשרת את הליך השיוך, הם כדלקמן:

ביום 4.1.2004 - האסיפה הכללית של הקיבוץ אישרה את עקרונות השינוי המפורטים בחוברת עקרונות השינוי, ברוב של 188 תומכים ו- 54 מתנגדים (נספח ה' לתיק המוצגים מטעם הקיבוץ).

ביום 28.6.04, נקבע באסיפה הכללית של הקיבוץ כי: "... הוחלט ללכת בשלב זה על הצבעה רק על "קובץ הסדרי השינוי" ולא על תיקונים בתקנון. "קובץ הסדרי השינוי" לא אושר.

ביולי 2004, נעשה ניסיון ראשון לאשר באסיפה הכללית של הקיבוץ את הליך השיוך, זאת לאחר שהוכנסו בקובץ הסדרי השינוי, תיקונים כאלו ואחרים (נספח ז'1 למוצגי הקיבוץ).

ביום 30.7.2004, נערכה הצבעה ראשונה באסיפה הכללית של הקיבוץ לאישור הסדרי השינוי. 181 חברים תמכו באישור הסדרי השינוי ואילו 150 חברים התנגדו. היות ונדרש רוב מיוחד של 75% מחברי הקיבוץ, ההצעה לא עברה והליך השיוך לא אושר. בעקבות זאת, נמשכו הליכים פנימיים בקיבוץ לקידום אישור הליך השיוך באסיפה הכללית .

עקב אי אישור ההצעה להסדרי השינוי ביקשו חברי צוות המוביל; יהודה מרלא, אהד נתן ועירית דקל, לסיים את כהונתם. בשיחת הקיבוץ מיום 31.8.2004, עלתה בקשה לצרף חברים נוספים לצוות השינוי. בהצבעה מיום 3.9.2004, התקבלה החלטה הקוראת לשלושת בעלי התפקידים המרכזיים בצוות המוביל, להמשיך בתפקידם.

ביום 24.12.2004, לאחר שבוצעו שינויים נוספים בקובץ הסדרי השינוי, נערכה הצבעה שניה לאישור הסדרי השינוי (להלן: "ההצבעה השניה"). גם הפעם הליך השיוך לא אושר בהעדר הרוב המיוחס הנדרש לאישורו (235 חברים המהווים 69.3% מחברי הקיבוץ הצביעו בעד ו- 94 חברים התנגדו לשינוי).

בעקבות כישלון ההצבעה השניה, ביקש הצוות המוביל למצוא פתרון להשגת הרוב הנדרש לאישור הסדרי השינוי. ביום 26.12.2004, יומיים לאחר ההצבעה השניה, נערכה פגישת הצוות המוביל שעניינה "דיון פתוח בעקבות תוצאות ההצבעה השניה על קובץ הסדרי השינוי", במטרה להביא לאישור מהיר של הסדרי השינוי בהצבעה חוזרת, שלישית במספר, תוך חודשיים ממועד ההצבעה השניה (נספח ט5 למוצגי הקיבוץ).

בסמוך לפני ההצבעה השלישית, נטען על ידי מי מהקיבוץ שלא ניתן לקיים הצבעה שלישית תוך חודשיים שכן לפי תקנון הקיבוץ ונהליו, לא ניתן להעלות את הצעת ההחלטה לדיון חוזר והצבעה נוספת באסיפה הכללית אלא בחלוף שישה חודשים ממועד ההצבעה הקודמת, זאת אלא אם האסיפה הכללית מקבלת החלטה ברוב מיוחס של שני שליש ממספר המצביעים, לקיצור תקופת ההמתנה בת חצי השנה (להלן: "תקופת ההמתנה"). בהקשר זה הסתמך הקיבוץ על סעיף ז' ב"נוהל ערעור לגבי החלטה שהתקבלה בקלפי" שאושר במזכירות הקיבוץ ופורסם לציבור (נספח י' למוצגי הקיבוץ להלן: "נוהל הערעור"), בו נקבע: "לא יתכן ערעור או דיון חוזר בסעיף עליו התקיימה הצבעת קלפי נוספת, אלא לאחר חצי שנה ממועד ההצבעה (למעט מקרים בהם תתקבל בנושא זה החלטה מיוחדת ברוב של שני שליש ממספר המצביעים בעד או נגד)".

לאחר פגישת הצוות המוביל ובהתאם להסכמה כי אין מקום להמתין חצי שנה ממועד ההצבעה השניה ועד להצבעה שלישית לשם אישור הליך השיוך, הושג מתווה לשינוי קובץ הסדרי השינוי ברוח אותן הסכמות (סיכום ישיבת הצוות המוביל מיום 2.1.2005 - נספח ט' 6 למוצגי הקיבוץ). בהמשך נערכה שיחת קיבוץ שעניינה "קיום הצבעה שלישית על "הסדרי השינוי" לפני חלוף חצי שנה מההצבעה השניה" (דו"ח משיחת הקיבוץ מיום 15.2.2005 - נספח י"א3 למוצגי הקיבוץ). במסמך מיום 16.2.2005 שכותרתו "חשוב לאפשר הצבעה שלישית קרובה על הסדרי שינוי", קרא הצוות המוביל לחברי הקיבוץ להצביע ביום 18.2.2005 בעד הקדמת ההצבעה השלישית על הסדרי השינוי לפני חלוף חצי שנה מההצבעה השניה (נספח י"א1 למוצגי הקיבוץ).

בהצבעה מיום 18.2.2005, אישרה האסיפה הכללית של הקיבוץ ברוב של 76% מהמצביעים את קיומה של ההצבעה השלישית על הסדרי השינוי, לפני חלוף חצי שנה מההצבעה השניה (191 חברים הצביעו בעד ו- 57 חברים הצביעו נגד), כך שתקופת ההמתנה קוצרה והקיבוץ נערך להצבעה שלישית לאישור הליך השיוך.

לקראת ההצבעה השלישית, פרסם הצוות המוביל גרסה מעודכנת של קובץ הסדרי השינוי וביום 7.3.2005, נערכה שיחת קיבוץ במסגרתה הוצגו התיקונים האחרונים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ