בר נוי ואח' נ' שקלאר ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לפטור מאגרה או לדחות את תשלום האגרה לסיום ההליכים המשפטיים.

2.עסקינן בתביעה כספית על סך 4,078,156 ₪ והצהרתית שהגישו המבקשים נגד 4 נתבעים בגין עילות שונות.

3.המבקשים טוענים בבקשה שלפני כי מאחר והצדדים מנהלים את ההליכים המשפטיים כ- 13 שנים, אזל כספם ומרצם ומבקש 1 אף לקה באירועים מוחיים בשל ההליך המשפטי. המבקשים טוענים כי מאחר והדירה נשוא התובענה עוקלה ואינה רשומה על שמם, אין בידם נכסים אשר ניתן לממשם; לאחרונה הם חויבו לשלם לנתבע 3 (המעקל) סך של 68,000 ₪ הוצאות משפט; בנוסף, הם שילמו 30,000 ₪ אגרת בימ"ש; הם הפקידו סך של 20,000 ₪ ערבויות שונות עבור צווים כנגד הנתבעים; המבקשים שילמו עשרות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי; מבקש 1 הוכר כנכה 100% ומקבל קצבת ביטוח לאומי; מבקש 1 נטל הלוואה בסך של 50,000 ₪ לתשלום הוצאות; למבקשים ילד נכה 100% וקטין נוסף; למבקשים אין עזרה ואינם יכולים לגייס את תשלומי האגרה מקרובים.

עוד טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה גבוהים וכי הם עומדים בפני איום כי יושלכו מהדירה עליה שילמו במיטב כספם והדבר יביא להתמוטטות כלכלית, נפשית ובריאותית.

המבקשים צירפו לבקשה תצהירים מטעמם ומסמכים שונים.

4.המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה. בתגובה שהוגשה מטעם המדינה ביום 13.6.13 נטען כי המבקשים לא הוכיחו אי יכולת כלכלית לתשלום האגרה ולא צרפו לבקשה את כל המסמכים הנדרשים להוכחת אי יכולת זו כנדרש. עוד טוענת המדינה כי מהמסמכים שכן צורפו עולה שאין למבקשים קושי כלכלי לתשלום האגרה ושהיו בידם בשלושת החודשים האחרונים כספים רבים אותם השקיעו בניירות ערך, בתוכניות חסכון או משכו במזומן.

כמו כן נטען כי המבקשים שכבר נטלו הלוואה בעבר, לא הסבירו מדוע לא יוכלו לקחת הלוואה נוספת לשם תשלום האגרה בהליך דנן וכי אין הצדק כי בעל דין המשלם עשרות אלפי שקלים לעורך דינו לא ישלם את אגרת ביהמ"ש הנובעת מהגשת תביעתו.

5.נתבע 3 מתנגד אף הוא לבקשה. לטענתו, מדובר בתביעה ללא עילה כדין ודינה להימחק בשל מעשה בית דין. לטענת נתבע 3 התנהלות המבקשים אינה בתום לב, תוך ניסיונם להטעות את ביהמ"ש. עוד נטען כי לא הוכחה חוסר יכולתם הכלכלית של המבקשים לשאת בתשלום האגרה.

יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה.

6. בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי המשיכות שבוצעו בחשבונם בחודש אפריל נעשו לשם תשלום הוצאות משפט ותשלום עבור החזר הלוואות שניטלו מקרובים עבור ההליך המשפטי. כן נטען כי למבקשים נפתח תיק הוצל"פ בגין ההוצאות שנפסקו לטובת נתבע 3. לתשובה לתגובה צורפו מסמכים נוספים.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א.בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן:"תקנות אגרות") נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

ב.ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

ג.על המבקש פטור מתשלום אגרה לפרוס בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתו הכלכלית. בין היתר עליו לצרף לבקשתו פירוט לגבי מקורות הכנסתו, תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, תדפיסי חשבון בנק וחיוב כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, מידע לגבי חסכונות וקופות גמל, פירוט מקיף לגבי רכושו והצגת אישורים מתאימים המצביעים על העדרו של רכוש. כמו כן על המבקש לפרט אודות מקום מגוריו ולצרף תדפיס הוצאות אחזקת הבית לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

ד.טענות המדינה בתגובה לא נסתרו באופן מלא ומספק במסגרת התשובה לתגובה ולא התרשמתי כי הובאה לפני תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתם הכלכלית של המבקשים.