אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"מ 1781/15 עיריית ראש העין נ' סולריס סוככים בע"מ

בר"מ 1781/15 עיריית ראש העין נ' סולריס סוככים בע"מ

תאריך פרסום : 23/07/2015 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
1781-15
21/07/2015
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקשת:
עיריית ראש העין
עו"ד ברוך חייקין
עו"ד עינב סילורה
המשיבה:
סולריס סוככים בע"מ
עו"ד אייל ראובן ולנר
החלטה

 בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז-לוד (כב' השופטת מ' נד"ב) בת"צ 25918-02-13 מיום 5.2.2015 בה התקבלה בקשת המשיבה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת (להלן: העירייה).

 

  1. המשיבה הגישה ביום 13.2.2013 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה בה נטען כי במקרים בהם היא מחליטה להעלות את תעריף הארנונה בו חייב נישום היא מחילה את השומה המתוקנת מתחילת שנת הכספים בה נתקבלה ההחלטה, וזאת מבלי לבחון האם יש הצדקה לחייב את הנישום בתעריף החדש באופן רטרואקטיבי. עוד נטען בבקשה כי בד בבד עם העלאת תעריף הארנונה, מחייבת העירייה את הנישום גם בריבית פיגורים בגין אי תשלום החוב שנוצר לו בשל התיקון הרטרואקטיבי של השומה.

 

           ביום 12.5.2013 הגישה העירייה תגובה לבקשת האישור אשר כללה גם הודעת חדילה מטעמה בה טענה העירייה כי היא "חדלה מהטלת חיובי ארנונה רטרואקטיביים לתחילת שנת הכספים כמפורט בבקשה לאישור, למעלה מחצי שנה קודם להגשת התביעה וללא קשר אליה". עוד ציינה העירייה בהודעת החדילה כי בין סוף חודש פברואר 2012 לסוף חודש מאי 2012 "עקב טעות שנעשתה בתום לב במחלקת הגביה של העירייה, נשלחו ל- 81 נישומים הודעות חיוב לתחילת שנת הכספים, טרם שנערכה בדיקה האם יש עילה לחיובם" (ראו, סעיפים 4-3 לתגובת העירייה לבקשת האישור שצורפה כמב/4). בתצהירו של גזבר העירייה שצורף לתגובה נאמר לעומת זאת כי "בשל טעות נשלחה דרישת חיוב לתחילת שנת הכספים ל- 148 נישומים, מתוכם גבתה העירייה סכום של 594,257 ש"ח מ- 81 נישומים, עניינם של יתר הנישומים מתברר פרטנית". בשל חוסר ההתאמה בין האמור בתגובת העירייה ובין האמור בתצהירו של הגזבר, הוסכם בין הצדדים בדיון שהתקיים בבקשת האישור ביום 3.11.2013, כי העירייה תגיש תצהיר משלים מטעמה בו תבהיר את פשר הדברים. ביום 1.1.2014 הגישה העירייה הודעת הבהרה מטעמה בה נמסר כי בבדיקה חוזרת שערכה נמצא כי בשנת 2012 נשלחו על ידה דרישות תשלום רטרואקטיביות ל- 127 נישומים וכי היא לא ביצעה גבייה יזומה של דרישות אלו. עם זאת, הבהירה העירייה כי בוצעה גבייה רטרואקטיבית מנישומים שפנו אליה על מנת להסדיר את חובם או שחובם הוסדר במסגרת הליכי השגה או ערר, וכי חלק מאותם חיובים רטרואקטיביים נגבו על ידה גם לאחר שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשת האישור. כמו כן, הודיעה העירייה כי לאחר משלוח דרישות התשלום הרטרואקטיביות האמורות היא החלה לבדוק האם הייתה לכך הצדקה.

          

  1. נוכח האמור בהודעת ההבהרה מטעם העירייה, דחה בית המשפט קמא ביום 7.4.2014 את הודעת החדילה שהוגשה על ידה. בהחלטתו, עמד בית המשפט קמא על כך שעל פי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לא תאושר תובענה ייצוגית להשבת כספים שנגבו שלא כדין על ידי רשות אם הוכח כי היא חדלה מן הגבייה שבשלה הוגשה בקשת האישור לפני שחלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה (להלן: המועד הקובע). ואולם, כך קבע בית המשפט קמא, על מנת ליהנות מההגנה הקבועה בסעיף 9 לחוק על הרשות להפסיק באופן מוחלט את הגבייה שבשלה הוגשה בקשת האישור, לרבות הפסקת גבייתם של חובות עבר והליכי השגה או ערר המתנהלים בגינם. במקרה דנן, כך נקבע, הודתה העירייה כי המשיכה בגבייה שבעטיה הוגשה בקשת האישור גם לאחר המועד הקובע ומכאן שאין לקבל את הודעת החדילה מטעמה.

 

  1. כשנה לאחר מכן, ביום 5.2.2015, קיבל בית המשפט קמא את בקשת האישור והתיר למשיבה לנהל תובענה ייצוגית נגד העירייה. בהחלטתו עמד בית המשפט קמא על כך שעל פי פסיקתו של בית משפט זה, חיוב רטרואקטיבי בארנונה ייחשב פסול אלא אם כן הוצגו על ידי הרשות שהטילה אותו טעמים כבדי משקל אשר יש בהם כדי להצדיקו. במקרה דנן, כך קבע בית המשפט קמא, הודתה העירייה כי היא חייבה נישומים בתשלומי ארנונה רטרואקטיביים מבלי שבדקה כלל אם יש לכך הצדקה ולפיכך, הוכח ברמה הנדרשת כי גבתה ארנונה שלא כדין ובנסיבות אלו ריבית הפיגורים שגבתה העירייה בגין החיוב הרטרואקטיבי האמור, נגבתה אף היא שלא כדין. בית המשפט קמא דחה את טענת העירייה לפיה התובענה דנן אינה מתאימה להתברר כייצוגית מן הטעם שנדרש לברר באופן פרטני האם הייתה הצדקה לחייב כל אחד מחברי הקבוצה בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה. בית המשפט קמא עמד על כך שהשאלה במקרה דנן אינה האם הייתה או לא הייתה הצדקה לחיובו של כל אחד מחברי קבוצת התובעים באופן רטרואקטיבי על ידי העירייה, אלא האם הייתה העירייה רשאית להטיל על חברי הקבוצה חיובים רטרואקטיביים באופן גורף מבלי שערכה בחינה האם יש לכך הצדקה בכל מקרה ומקרה. שאלה זו, כך נפסק, משותפת לכלל חברי הקבוצה ולשם בירורה לא נדרש לקיים דיון פרטני בעניינו של כל אחד ואחד מהם. מטעם זה נדחתה גם הטענה לפיה המשיבה נעדרת עילת תביעה אישית בשל העובדה שמתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים לחייב אותה בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה. לעניין זה קבע בית המשפט קמא כי מהראיות בתיק עולה לכאורה כי המשיבה חויבה בתשלום רטרואקטיבי מבלי שנבחנה השאלה האם יש הצדקה להטיל עליה חיוב כאמור ועל כן, לא ניתן לקבל את הטענה שדרישת התשלום שנשלחה לה הוצאה כדין.

 

  1. טענה נוספת של העירייה שנדחתה על ידי בית המשפט קמא היא הטענה לפיה אין לכלול בין חברי הקבוצה נישומים שנקטו בהליכי השגה או ערר על החיוב. בית המשפט קמא עמד על כך שחיוב רטרואקטיבי אינו נכלל בעילות שניתן להגיש בגינן השגה או ערר על שומת ארנונה ולפיכך, אין בנקיטה של הליכים אלו כדי לחסום את דרכם של מי שנקטו בהם מלתבוע במסגרת הליכים אחרים השבה של סכומים בהם חויבו בטענה שמדובר בחיוב רטרואקטיבי פסול. אשר לטענת העירייה לפיה נוכח תורת הבטלות היחסית אפילו אם נפל פגם במעשיה אין הדבר מצדיק בהכרח את ביטול החיובים הרטרואקטיביים והשבתם, קבע בית המשפט קמא כי אף טענה זו אינה מצדיקה את דחייתה של בקשת האישור. לעניין זה ציין בית המשפט קמא כי נוכח ההגנות המוענקות לרשות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות ספק אם יש מקום לתורת הבטלות היחסית במסגרת תובענה ייצוגית מנהלית. ואולם, כך נקבע, שאלה זו אינה רלבנטית לבחינת סיכויי התובענה הייצוגית ועל כן אין צורך להכריע בה במסגרת ההליכים לאישורה. עוד דחה בית המשפט קמא את טענת העירייה לפיה גודל קבוצת התובעים במקרה דנן אינו מצדיק ניהול הליך של תובענה ייצוגית. לעניין זה נקבע כי בשלב הנוכחי לא ניתן לדעת את גודלה המדויק של קבוצת התובעים אך מטיעוני העירייה עולה כי היא מחילה למצער 60 נישומים וכי גם קבוצה בהיקף זה עונה על דרישות חוק תובענות ייצוגיות ומצדיקה לכאורה ניהול תובענה ייצוגית. בנוסף, נדחתה טענת העירייה לפיה הסכומים שנגבו מחברי הקבוצה עומדים על אלפי שקלים לכל נישום ומכאן שאינם מתאימים להיתבע במסגרת תביעה ייצוגית. בית המשפט קמא קבע כי גם סכום של כמה אלפי שקלים בודדים נופל בגדר סכום שאין כדאיות כלכלית ליחיד להגיש תובענה אישית להשבתו וכי יש להניח שיהיו נישומים רבים שיעדיפו לשלם את החיוב ולא לנהל בגינו הליך משפטי. כמו כן, ציין בית המשפט קמא כי חוק תובענות ייצוגיות לא נועד רק כדי לאפשר תביעה של סכומים זעומים שאין ליחיד כדאיות כלכלית לתבוע אותם אלא גם כדי לקדם יעילות משפטית באמצעות הכרעה במחלוקת הנוגעת לפרטים רבים במסגרת הליך אחד.

 

           מטעמים אלו קיבל בית המשפט קמא את בקשת האישור והתיר למשיבה לנהל תובענה ייצוגית נגד העירייה בשם "כלל הנישומים בתחום שיפוטה של המשיבה [העירייה] שחויבו בחיוב רטרואקטיבי בארנונה, ב-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור בקשת האישור [...] ואשר לגביהם לא ניתנו טעמים טובים לסתור את החזקה נגד תחולה למפרע, בעת הוצאת השומה. למעט, נישומים שהגיעו להסדר פשרה עם המשיבה [העירייה] בעניין החיובים הרטרואקטיביים, בעקבות הליכי השגה או ערר או בדרך אחרת" (פסקה 28 להחלטה).

 

           מכאן בקשת רשות הערעור דנן.

 

  1. לטענת העירייה שגה בית המשפט קמא משהתיר למשיבה לנהל תובענה ייצוגית נגדה. העירייה אינה חולקת על כך שלפי ההלכה הפסוקה עליה להציג טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק הטלת חיוב רטרואקטיבי של ארנונה. עם זאת, סבורה העירייה כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי היא אינה יכולה לבחון האם הייתה הצדקה להטלת חיוב רטרואקטיבי לאחר שכבר הוטל, ובדרך זו להכשיר בדיעבד חיובים רטרואקטיביים שהוטלו מבלי שנבחנה ההצדקה להטלתם. לטענת העירייה מסקנה זו מתיישבת עם העובדה שבית משפט זה לא שלל מניה וביה הטלת חיובים רטרואקטיביים וקבע כי ניתן להתירם בהתקיים טעמים כבדי משקל להצדיקם. עוד טוענת העירייה כי בשל העובדה שישנה אפשרות להטיל חיובים רטרואקטיביים בנסיבות מסוימות לא ניתן לקבוע מראש כי בכל המקרים שבהם חייבה נישומים בתשלום ארנונה רטרואקטיבי היא פעלה שלא כדין. בהקשר זה מציינת העירייה כי בחלק מהמקרים בהם הטילה חיוב רטרואקטיבי פנו אליה הנישומים במטרה להסדיר את חובם. נישומים אלו, כך על פי הנטען, שילמו את חובם לעירייה לאחר שהוסברו להם הטעמים וההצדקות לחיובם באופן רטרואקטיבי ומכאן ששומתם הפכה לחלוטה והם מושתקים מלטעון נגדה. כמו כן, טוענת העירייה כי אף מי שהסדירו את חובם במסגרת הליכי השגה וערר מנועים מלהגיש נגדה תביעה להשבת הסכומים ששילמו. עוד מציינת העירייה בהקשר זה כי בחלק מהמקרים הוטל החיוב הרטרואקטיבי בשל חריגות בנייה או הטעייה של העירייה על ידי הנישום ואין זה סביר לקבוע כי במקרים כאלה יקבלו הנישומים בחזרה את הכספים אך מן הטעם שלא נבחנה ההצדקה לחייבם בתשלום רטרואקטיבי טרם הטלת החיוב. בהקשר זה טוענת העירייה כי ההצדקה לחייב את המשיבה בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה נעוצה בכך שבנתה באופן בלתי חוקי. לפיכך, סבורה העירייה כי שגה בית המשפט קמא משלא דחה את בקשת האישור מן הטעם שאין למשיבה עילת תביעה אישית.

 

           עוד טוענת העירייה כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי האפשרות שהעלתה לפיה דין החיובים הרטרואקטיביים להתבטל באופן יחסי, אינה רלבנטית לבחינת סיכויי התובענה. לטענת העירייה הכרעה בסוגיה זו חיונית להכרעה בבקשת האישור שכן אם דינם של החיובים הרטרואקטיביים להתבטל באופן יחסי בלבד אזי יהיה צורך לבחון באופן פרטני מה דינו של כל חיוב וחיוב, וברי כי במקרה כזה לא ניתן לדון בתובענה כייצוגית. עוד טוענת העירייה כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי אין כדאיות כלכלית ליחיד לנהל הליך משפטי בגין סכומי הארנונה שחברי הקבוצה תובעים את השבתם. לטענת העירייה קביעה זו אינה מבוססת ולשיטתה סכומי חיוב המסתכמים באלפי שקלים מצדיקים הגשת תביעות השבה אישיות מצד נישומים. לבסוף, מלינה העירייה על כך שבית המשפט קמא כלל בקבוצת התובעים גם נישומים שחויבו בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה ממועד הגשת בקשת האישור ועד המועד בו אושרה. לטענתה, הגדרה זו בטעות יסודה שכן בתביעת השבה נגד רשות ניתן לכלול רק נישומים שחויבו בשנתיים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ