בר משיח נ' די. בי.אס שירותי לוין (1998) בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הינה אישה כבת 70, המתגוררת בגפה. התובעת ביקשה להתנתק משירותיה של נתבעת 2 (להלן: "הוט"), ולעבור לקבל שירותים מנתבעת 1 (להלן: "יס"). לטענתה, חרף פניות חוזרות ונשנות מצידה, לשתי הנתבעות, היא המשיכה להיות מחויבת בתשלום להוט, כשבמהלך כחצי שנה לאחר שביקשה להתנתק משירותיה של הוט, נאלצה לפנות לנתבעות עשרות פעמים, הן טלפונית והן בכתב. בתביעה זו היא תובעת סכום של 645 ₪ שלטענתה נגבה על ידי הוט לאחר שביקשה להתנתק משירותיה, ו-15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

מחומר הראיות שהוגש לבית המשפט עולה, כי ביום 1.4.09 חתמה התובעת על טופס הצטרפות לשירותיה של יס (נספח א' לכתב התביעה). כמו כן חתמה על הודעה על ניתוק משירותי הוט (נספח ב' לכתב התביעה). התובעת חויבה בתשלום להוט עבור חודשים אפריל-יוני 09 (נספחים ג'-ד' לכתב התביעה). נציג הוט הגיע לבית התובעת לאסוף את ממירי החברה ביום 22.6.10.

הוט טוענת, כי רק ביום 18.6.09 ביקשה התובעת לראשונה להתנתק משירותיה, וכעבור ארבעה ימים הגיע נציגה לקחת את הממירים מבית התובעת. אני דוחה את טענתה זו של הוט. התובעת הגישה לבית המשפט פירוט של השיחות וההתכתבויות שהיו לה עם נציגי הוט (ת/1). מעיון בפירוט זה עולה, כי התובעת עצמה פנתה להוט כבר ביום 20.4.10, והודיעה על התנתקותה משירותיה של הוט. אף יס מסרהבכתב ההגנה שלה, כי ביום 2.4.10 העבירה להוט בדואר אלקטרוני את טופס ההתנתקות עליו חתמה התובעת ביום 1.4.10. לפיכך אני קובעת, כי לכל המאוחר קיבלה הוט הודעה על התנתקותה של התובעת משירותיה ביום 20.4.10.

התובעת שילמה להוט סכום של 645 ₪ עבור חודשים אפריל-יוני 09. מתוך סכום זה החזירה לה יס סכום של 588 ₪ באמצעות זיכוי בחשבוניות החודשיות (נ/1). לפיכך על הוט להחזיר לתובעת את ההפרש בין סכומים אלה, דהיינו סכום של 57 ₪.

ואולם בכך לא מסתכמים נזקיה של התובעת. כפי שעולה מעדותה בבית המשפט, וממסמך ת/1, התובעת נאלצה לפנות פעמים רבות להוט, טלפונית, בפקס ובדואר רשום על מנת שיסדירו ניתוקה מן החברה. חרף זאת, לא זו בלבד שהוט לא החזירה לה את הסכומים שנגבו ממנה ביתר, אלא היא קיבלה מהוט מספר התראות לגבי כוונת הוט לנקוט נגדה בהליכים משפטיים. פעם אחר פעם הבטיחו נציגי הוט לתובעת, כי ענין ניתוקה והחזר הסכומים שנגבו ביתר יטופל, אך פעם אחרי פעם הושבו פניה של התובעת ריקם. אין זה מתקבל על הדעת, שאדם המבקש להתנתק משירותיה של הוט, יאלץ לעבור מסכת כה ארוכה של טרטורים, ויאלץ להשקיע בהתנתקות שעות ארוכות מזמנו, כפי שנאלצה התובעת לעשות, ולהטלטל מנציג אחד של הוט למשנהו מבלי לקבל מענה הולם. מעריכה אני את נזקיה של התובעת בעקבות הקשיים שהערימה הוט בדרכה עקב ההתנתקות ממנה, בסכום של 1,000 ₪.

אשר על כן הנני קובעת, כי נתבעת 2 תשלם לתובעת סכום של 1,057 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם נתבעת 2 לתובעת הוצאות משפט בסכום של 500 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

באשר לנתבעת 1, הרי שלאור העובדה, כי העבירה לנתבעת 2 את הודעת הניתוק, ולאור העובדה, כי החזירה לתובעת את סכום הנזק שנגרם לה בגין חיוב כפול לשתי הנתבעות עד למועד הניתוק מנתבעת 2, הרי שאף אם היתה לתובעת עילה נגדה, הרי שזו מוצתה. על כן אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 2. יחד עם זאת, הואיל ונתבעת 2 לא הודיעה לתובעת אודות מהותו של הזיכוי בסכום של 588 ₪, וכי סכום זה מהווה החזר עבור מה שנגבה ממנה על ידי נתבעת 2, איני עושה צו להוצאות לטובתה.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ה אייר תש"ע, 09 מאי 2010, בהעדר הצדדים.