בר מעוז נ' בן שושן

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי על סך 1650 ₪ + סכום עבור עוגמת נפש.

התובעת הזמינה את הנתבע לבצע אצלה עבודות שיפוץ באמבטיה בחודש יולי 2010.

אין מחלוקת על כך שהתובעת שילמה לנתבע סכום של 4500 ₪ ועוד 300 ₪ בגין חומרים.

הצדדים חתמו על הסכם לביצוע העבודות ביום 20.7.10.

לטענת התובעת, ימים ספורים לאחר השלמת העבודה השכנה מלמטה התלוננה בפניה על נזילת מים מתחת האמבטיה של התובעת. התובעת הזמינה אינסטלאטור אחר אשר לטענתה ביצע עבודה תמורת 1650 ₪. לדברי התובעת, התגלה שעבודתו של הנתבע הייתה לקויה וזו הסיבה אשר בגללה הייתה נזילה. בסוף 10/2010 התובעת אכן שלחה מכתב רשום לנתבע בה היא מתלוננת על עבודתו ודורשת ממנו את התשלום של 1650 ₪. מכתב נוסף נשלח אליו בתחילת 11/2010. הנתבע בא אל התובעת לביתה אך סרב לתת לה כסף כלשהו, מכאן תביעתה.

הנתבע מצידו טוען נמרצות שעבודתו היתה ברמה גבוהה. הוא גם מלין על כך שבהנחה שהיתה נזילה מהמקלחת היה על התובעת להזמין אותו לתקן את הנזילה או לכל הפחות להודיע לו על הבעיה על מנת לאפשר לו הזדמנות לתקנה.

לאחר ששמעתי דברי בעלי הדין החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.אין הסבר מניח את הדעת מדוע התובעת לא פנתה לתובע לתקן את הנזק מייד. הרי לטענתה האירוע התרחש ימים ספורים לאחר שהוא סיים עבודה אצלה בבית אשר בגינה היא שילמה סכום ניכר.

2.אין בידי התובעת הוכחה כלשהי על התשלום של 1650 ₪ לבעל מקצוע אחר.

3.כמו כן אין רישום כלשהו המפרט את העבודה שהוא ביצע או הפגמים שהוא מצא בעבודתו של הנתבע.

4.כאשר הנתבע התייצב בפני התובעת אחרי שקיבל את מכתביה, הוא שם לב שהחליפו את הקופסה של חצי מטר ולא מעבר לכך.

5.התובעת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה המוטל עליה. גם בהנחה שטענותיה נכונות הן, אין הוכחה על תשלום לגורם אחר ואין כל דרך לדעת אם מה שתוקן על ידי הגורם האחר היה תוצאה של רשלנות של הנתבע.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.