ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
1525-06
25/07/2011
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
- נגד - |
התובע:
בר מור יזמים בע"מ
|
הנתבע:
יוסף דוד
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת, בר מור יזמים בע"מ העוסקת בשיווק מסר ומכירת תפוחי אדמה הגישה תביעה על סך 22,744 ₪ בגין שירותים שנתנה לנתבע, מר דוד יוסף מגדל תפוחי אדמה, אשר לא שולמה תמורתם.
הנתבע הגיש כתב הגנה וכן תביעה שכנגד על סך 250,000 ₪ במסגרתה טען שבעונת גידול תפוחי האדמה בשנת 2004 החליטה התובעת על דעתה להעביר את כל גידוליו לקירור ולא לשווקם ישירות, או להעביר רק שליש מגידוליו לקירור כפי שנהגה בעבר, וכפי שנוהגת עם יתר המגדלים . משכך נגרם לו הפסד בגובה עלויות הקירור, שהינם 30 אגורות לק"ג כאשר שיווק אותה עונה מליון וחצי ק"ג תפוחי אדמה. כן החליטה על דעתה לשווק 50% מתוצרתו לגדה המערבית במחיר הנמוך ממחיר השיווק בשטחי ישראל. לטענתו פעלה התובעת שלא ביושר ובשוויוניות מולו לעומת יתר המגדלים ומשכך נזקיו נאמדים בסכום הנתבע על ידו.
שני הצדדים הגישו כל אחד חוות דעת מומחה מטעמו. בדיון שהתקיים ביום 15.2.09 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מכריע מטעם בית המשפט בשאלות השנויות במחלוקת, ובית המשפט מינה את השמאית יהודית בלאושילד כמומחית מטעמו.
לאחר הגשת חוות דעת המומחית ביקש הנתבע לתקן את כתב תביעתו שכנגד בכל הנוגע לסכום הנתבע ובית המשפט אישר לו לעשות כן. משכך תוקן כתב התביעה שכנגד לסך של 498,344 ₪ הכולל בחובו אף עוגמת נפש.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן בעיקרן כדלקמן:
הנתבע מגדל תפוחי אדמה שנים רבות באיזור השרון.
במהלך תביעה זו הוברר שבאיזור השרון, בכל הנוגע לגידול תפוחי אדמה, מקובל לזרוע זריעת סתו וזריעת אביב. זריעת האביב מתחילה בחודש דצמבר. תביעה זו עוסקת ביבולים שהתקבלו מזריעת האביב של שנת 2004.
יבול תפוחי אדמה מוכן לאחר כ- 120 יום מיום זריעתו.
קיימות שתי שיטות לגידול תפוחי אדמה. האחת הוצאת התוצרת כולה ללא איחסון- התוצרת ממוינת ומשווקת ללא איחסון. שיטה הנקראת "שיווק תפוחי אדמה ירוקים", והשיטה השניה היא באמצעות תהליך של שריפה. התוצרת המוכנה נשרפת ונשארת בקרקע למשך 3 שבועות עד חודש נוספים ולאחר מכן עוברת לבתי קירור לתקופות משתנות.
השוק המקומי בישראל צורך כ- 5500 טון תפוחי אדמה בארץ בשבוע.
מגדלים יכולים לשווק תוצרתם בשיווק ישיר או במסגרת "פול" שהינה למעשה צורת שיווק במסגרתה המגדל מביא תוצרתו לבית האריזה. בית האריזה גובה עלויות שיווק וכן במצב בו הסחורה מועברת לקירור אף עלויות קירור. המגדל אינו יודע כמה כסף יקבל עבור סחורתו, ובסוף השנה נעשה חישוב לכל מגדל לפי גודל ואיכות התוצרת ששווקה, כך שלמעשה מגדל בתחילת העונה אינו יודע כמה כסף יקבל עבור תוצרתו.
עלויות השיווק שגבתה התובעת הינן 35 אג' לק"ג, ו- 30 אג' לק"ג עבור קירור.
עלויות גידול נאמדות בכ- 35-40 אג' לק"ג.
הנתבע שיווק באמצעות ה"פול" של התובעת כ- 12 שנים. אף התובעת עצמה מגדלת תפוחי אדמה במסגרת שותפות ברמור שלזינגר.
דיון משפטי:
המומחית קבעה לענין התביעה העיקרית שאין כל טענה מצד הנתבע לסכומים הנתבעים ממנו בגין שירותים שקיבל מהתובעת, משכך קבעה שעליו לשלם לתובעת את הסך של 22,744 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית.
לענין התביעה שכנגד קבעה המומחית שתוצרת הנתבע ששווקה על ידי התובעת לגדה המערבית הוצאה מה"פול" ללא מתן הודעה מוקדמת לנתבע. משכך נפדה סך של 30 אג' לק"ג עבור התוצרת במקום 34 אג' לק"ג ונגרם לנתבע נזק בסך 28,107 ₪ המתבסס על 702,653 ק"ג ששווק מכלל יבולו לגדה.
התובעת טענה שלאור איכות התוצרת היה מקום להפנייתה לשיווק בגדה.
המומחית קבעה שלא היה כל מקום להפניית 50% מסחורת הנתבע לשיווק לגדה, מאחר ולא נפל כל פגם באיכות התוצרת שהצדיק הפנייתה לגדה ולא שיווקה לשוק המקומי.