אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל – משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן ואח'

בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל – משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן ואח'

תאריך פרסום : 17/04/2016 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
8974-15
13/04/2016
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקש:
מוסקוביץ אזרואל - משרד עורכי דין
עו"ד עדי מוסקוביץ
המשיבים:
1. אורי גרוסמן
2. יצחק גרוסמן
3. זליג גרוסמן
4. עליזה כהן
5. מנחם גרוסמן
6. עיריית נס ציונה
7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה

עו"ד מלכה אנגלסמן
עו"ד מעיין אזולאי
פסק-דין
 

 

 

  1. המבקש לפניי הוא משרד עורכי דין המתמחה לטענתו בייצוג לקוחות בעניין תשלומי חובה לרשויות מקומיות. לטענת המבקש, הוא מייצג בימים אלה מספר בעלי נכסים בעיר נס ציונה – היא המשיבה 6 לפניי – אשר דורשת מהם תשלום היטלי פיתוח שלדידו הם שנויים במחלוקת. על רקע זה פנה המבקש לפי תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון) לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד בבקשה לעיון בתיק בית משפט שבו הייתה המשיבה 6 צד לסכסוך בהקשר קרוב (עת"ם 4793-05-12 גרוסמן נ' עיריית נס ציונה (1.10.2015)(להלן: ההליך)). לטענת המבקש, באותו הליך מסרה המשיבה 6 גרסאות ומסמכים רלוונטיים לענייניהם של לקוחותיו, אשר העיון בהם עשוי "לשפוך אור על המצב העובדתי והמשפטי, למקד או לייתר מחלוקות ולייעל הליכים משפטיים שעשויים להיות מוגשים על ידי מבקשי העיון". יוער כי הצד השני להליך האמור – הם המשיבים 5-1 – הם אנשים פרטיים אשר לטענת המבקש אין להם כל קשר לתיקים האחרים שהמבקש מטפל בהם.

 

  1. ביום 10.11.2015 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שפסר) את בקשת העיון נוכח "התנגדות העותרים [המשיבים 5-1 – ע' פ'] ועל רקע טענתם למידע פרטי המצוי בתיק שאינם מעוניינים לחשוף, ובהיות המבקשים צד זר לתיק". על החלטה זו הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר שנדחתה ביום 25.11.2015 (כב' השופט י' שפסר) הן בשל הפגיעה האפשרית בפרטיות המשיבים כאמור בהחלטה המקורית, הן נוכח העובדה שלפני המבקש פתוחה הדרך לפנות למשיבה 6 לקבלת המידע הרצוי לו (יוער כי הגם שהדבר לא נאמר במפורש בגוף ההחלטה, דומה כי הכוונה היא לפנייה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע)).

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים אינה מאזנת כראוי בין זכותו לעיון בתיק בית המשפט לבין זכותם של המשיבים לפרטיות, וזאת בפרט בשים לב לטענת המבקש לפני בית המשפט לעניינים מינהליים, שלפיה הוא מבקש לעיין אך במסמכים שהגישו המשיבות – כתבי בית הדין ותחשיב שקיים בתיק – ואין לו עניין לעיין ב"טענות ובראיות שהובאו על ידי המשיבים". עוד טען המבקש כי שגה בית המשפט שדחה את הבקשה גם מן הטעם שעומדת לו לכאורה האפשרות לקבל את המידע לפי חוק חופש המידע, שכן מדובר במסלולים מקבילים שאינם מוציאים זה את תחולתו של זה.

 

           ביום 26.1.2016 הורתי על קבלת תשובות המשיבים והמשיבות.

 

  1. המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. לטענתם, קבלת הבקשה תפגע בפרטיותם ותחשוף מידע על אודות הסכמים שערכו עם צדדים שלישיים. בנוסף, נטען כי למבקש עומד סעד חלופי בדמות פנייה למשיבה 6 לפי חוק חופש המידע. המשיבות אף הן סומכות ידיהן על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מטעמיהם של המשיבים ומטעמים נוספים שבהם העובדה כי המבקש הגיש את הבקשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כי בקשתו כוללנית ואינה מפרטת את הטעמים למתן עיון ואת המסמכים הדרושים למבקש; כי פניית המבקש למשיבה 6 מכוח הוראות חוק חופש המידע עודנה תלויה ועומדת; כי המבקש פעל שלא בתום לב; וכי אין לאפשר לו ליהנות מפרי עמלן של המשיבות שהשקיעו משאבים רבים בהכנת כתבי טענותיהן בהליך.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. כידוע, עסקינן בבקשת רשות לערער על "החלטה אחרת" שניתנה לאחר מתן פסק הדין אשר לגביה אין אפוא אפשרות לערער במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. לפיכך, אמת המידה בכגון דא משתנה בהתאם לטיבה של ההחלטה ובהתאם לעניין הנדון (רע"א 4036/14 מסעודין נ' אלכסנדר קושניר מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, פסקאות 21-14 והאסמכתאות שם (29.12.2014)). בנסיבות המקרה שלפניי, סבורני כי יש לנקוט אמת מידה מקלה נוכח חשיבותה של זכות העיון העומדת על הפרק (ראו: רע"א 943/15 ‏קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ(23.6.2015); רע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל (16.3.2014) (להלן: עניין רובין); רע"א 5097/08‏ כהן נ' מתב-מערכות תקשורת בכבלים בע"מ(26.1.2010); לגישה שונה ראו: רע"פ 3356/13 ‏כוכבי נ' מדינת ישראל (12.9.2013)).

 

  1. כידוע, בקשה לעיון בתיק בית משפט נבחנת על פי תקנות העיון. תקנה 4(א) קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". התקנה נותנת ביטוי לעיקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקאות 17, 21 (8.10.2009) (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח)). בית משפט זה אימץ פרשנות רחבה לתקנה 4(א) לתקנות העיון ונלמדת ממנה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם (עניין רובין, פסקה 8). מובן כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתקנה 4(ד) הקובעת כי בעת בחינת בקשת עיון ייתן בית המשפט דעתו ל"ענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". כאמור בתקנה 4(ד) עצמה לתקנות העיון אין מדובר ברשימה סגורה. מכל מקום, אחד מהשיקולים המשמעותיים שיש להביא בחשבון בעת בחינת בקשת עיון הוא האפשרות לפגיעה בזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות – זכות חוקתית שעל חשיבותה אין צורך כי נכביר מילים (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385, 391 (2005) (להלן: עניין פז-גז); ענייןהאגודה לזכויות האזרח, פסקה 22)).

 

  1. בצד האמור, נוכח טיבה וחשיבותה של זכות העיון, על המתנגד לעיון – יהיו טעמיו אשר יהיו – מוטל הנטל לנמק את סירובו (עע"ם 8597/10 חב' לן-לי אינטרנשיונל בע"מ נ' עיריית יהוד מונוסון, פסקה 4 (23.10.2011) (להלן: עניין יהוד)). הדברים אמורים ביתר שאת מקום שבו מתבקש עיון במידע של רשות ציבורית שהוגש בהליך משפטי. עמדתי על כך בעניין יהוד:

 

"נטל זה כבד אף יותר שעה שמדובר בעיון בתיק לשם בירור עמדתה של רשות ציבורית ועיון במסמכים המצויים בידה. כפי שנפסק לא אחת, המידע הנאסף על-ידי רשות ציבורית מוחזק אצלה בנאמנות עבור אזרחי המדינה ותושביה. לכן ההנחה היא, שכל מידע שמוחזק בידיה צריך להיות נגיש לעיונו של הפרט. מבקשת הרשות לשלול את העיון – חובת ההוכחה עליה" (עניין יהוד, פסקה 4; ראו גם בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה, פסקה 6 (26.2.2006)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ