אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ם 8172/14 חברת מפעלי אנקורי נ. משרד החינוך

בר"ם 8172/14 חברת מפעלי אנקורי נ. משרד החינוך

תאריך פרסום : 21/12/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט העליון
41924-11-14
18/12/2014
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשת בבר"ם 8172/14 והמשיבה3בר"ם 8173/14:
חברת מפעלי אנקורי
עו"ד דוד פורר
עו"ד לימור לוי
המבקשות 3-1 בבר"ם 8173/14 והמשיבות 5-3 בבר"ם 8172/14:
1. גב' נויה ארז
2. גב' אפרת ליפשיץ
3. ג' גילה סטון
4. נגד המשיבים בבר"ם 8172/14 ובבר"ם 8173/14: מדינת ישראל - משרד החינוך
5. מנכ"לית משרד החינוך

עו"ד דרור ויגדור
עו"ד גיא שיף
עו"ד מוריה פרימן
החלטה
 

 

בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים ירושלים מיום 25.11.2014 עת"מ 41924-11-14

שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' רנר

 

1.        לפני שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.11.2014 (עת"מ 41924-11-14, השופטת ש' רנר). בהחלטה זו נדחתה בקשה למתן צו ביניים שיעכב את ביצוע צו הסגירה שהוציא משרד החינוך (להלן: המשרד) לבית הספר "סטודיו אנקורי" הפועל ברחוב עזה בתל-אביב-יפו (להלן: בית הספר). הבקשה הוגשה על-ידי חברת מפעלי אנקורי (1971) בע"מ (להלן: אנקורי אוהמבקשת), המפעילה את בית הספר, היא המבקשת בבר"ם 8172/14, וכן על-ידי אמהות לשלוש תלמידות הלומדות בבית הספר (להלן: האמהות), הן המבקשות בבר"ם 8173/14.

 

2.        ביום 27.2.2014 הגישה אנקורי בקשה לרישיון עבור בית הספר, במסגרתו ציינה כי בכוונתה לפתוח חטיבת ביניים "צומחת" שעתידה להפוך לתיכון שש שנתי, מכיתה ז' ועד כיתה י"ב. ביום 18.3.2014 נדחתה בקשתה על הסף, בנימוק שאחד הטפסים שיש לצרף אליה, טופס התאמת תשתית, אינו תקין, וכן שלא הוגש היתר בניה למבנה בו אמור לפעול בית הספר (להלן: המבנה). החלטה זו הומצאה לאנקורי ביום 10.4.2014. ביני לביני, כבר ביום 24.3.2014, הגישה אנקורי למשרד אישור מטעם העירייה כי היתר הבנייה של המבנה לא צורף, מאחר שזהו בניין המיועד לשימור ונבנה בטרם נחקק חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

 

3.        ביום 5.5.2014 הגישה המבקשת ערר על דחיית בקשתה לוועדת הערר הפועלת לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן, בהתאמה: ועדת הערר ו-חוק הפיקוח). ביום 29.7.2014 דחתה ועדת הערר את הערר שהגישה המבקשת, תוך שציינה את החשיבות הנודעת להקפדה על מילוי הוראות נוהל רישוי ונוהל הכרה – בית ספר חדש בחינוך המוכר שאינו רשמי (2013) (להלן: הנוהל). ועדת הערר ציינה כי דחיה על הסף של בקשות רישיון שאינן עומדות בדרישות הנוהל מאפשרת למשרד להתמקד בבחינת הבקשות הראויות להשקעת המשאבים הכרוכים בהליך הבדיקה. ועדת הערר הדגישה כי אנקורי תכננה לפתוח את בית הספר במבנה אחר, ורק שבועיים לפני המועד האחרון להגשת הבקשה לרישיון לפי הנוהל החליטה להעביר את מיקום בית הספר, ומטעם זה אנקורי לא הייתה ערוכה כראוי להגשת הבקשה אשר בצדק נדחתה על הסף.

 

4.        על אף שלא ניתן לבית הספר רישיון, הוא פתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית (ביום 1.9.2014), וכעת לומדים בו 26 תלמידים בכיתות ז'-ח'. ביום 9.9.2014 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטתה של ועדת הערר (עמ"נ 24808-09-14) (להלן: הערעור על החלטת הוועדה). ביום 21.9.2014 הוציא המשרד צו סגירה לבית הספר על פי סעיף 32(א)(1) לחוק הפיקוח. צו זה נכנס לתוקפו 30 יום מיום מסירתו. לטענת המבקשת הצו נמסר לה רק ביום 26.10.2014 ומכאן שבית הספר אמור היה להיסגר ביום 25.11.2014. בהמשך לכך, ביום 6.11.2014 פנתה המבקשת למשרד בבקשה לעכב את סגירת בית הספר. משפניה זו לא נענתה, ביום 19.11.2014 הגישה אנקורי עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד צו הסגירה, ובמסגרתה ביקשה גם צו ביניים שיעכב את סגירת בית הספר עד להכרעה בעתירה כנגד צו הסגירה או לחלופין עד להכרעה בערעור על החלטתה של וועדת הערר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו ביניים, וקבע כי התנהלותה של אנקורי היא חמורה שכן היא מפעילה את בית הספר ללא רישיון ובכך עוברת עבירה פלילית לפי חוק הפיקוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אנקורי פעלה בשיהוי כיוון שהגישה את הערעור על החלטת הוועדה רק ביום 9.9.2014, אף שההחלטה ניתנה כאמור עוד ביום 29.7.2014, וכן לא ביקשה שייקבע דיון דחוף בערעור. בית המשפט ציין בהקשר זה כי גם העתירה כנגד צו הסגירה הוגשה למעלה מ-20 יום לאחר שצו הסגירה הומצא למבקשת ובכך העמידה את בית המשפט בסד זמנים שהוא כמעט בלתי אפשרי. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי סיכויי העתירה אינם גבוהים, וכי ככל שהעתירה תדחה יידרשו התלמידים בבית הספר לעבור ללמוד בבתי ספר אחרים בשלב מאוחר יותר של שנת הלימודים באופן שרק יגדיל את הנזק שייגרם להם, כך שיש לשקול גם נתון זה בגדרי מאזן הנוחות.

 

5.        ביום 1.12.2014 הגישה אנקורי את הבקשה דנן, במסגרתה היא טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא נתן משקל ראוי לנזק שייגרם לתלמידי בית הספר אם לא יינתן צו ביניים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי היא כלל לא פעלה בשיהוי, אלא מיהרה לפנות למשרד עם קבלת צו הסגירה, והגישה את העתירה כנגד צו הסגירה רק לאחר שפנייתה בנושא לא נענתה. המבקשת מדגישה כי בקשתה לרישיון נדחתה בשל פגם טכני קל שאף תוקן בהמשך, וכי במבנה פעלו מוסדות חינוך שונים לאורך השנים, כולל בשנת 2013-2012, כך שכל המסמכים הנוגעים לו אמורים להיות ברשות המשרד וממילא אין כל קושי בהפעלת בית הספר במקום. באותו מועד הגישו האמהות בקשת רשות ערעור נוספת על החלטת בית המשפט המחוזי. האמהות מצטרפות לטענות אנקורי, ומצביעות על הנזק החמור שייגרם לטענתן לבנותיהן אם ייסגר בית הספר. הן אף צירפו חוות דעת מומחה לשם תמיכה בטענתן זו.

 

6.        הבקשות הועברו לטיפולי ביום 2.12.2014, ובמועד זה הוריתי למשיבים להגיב להן. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי המעכב את צו הסגירה עד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה.

 

7.        ביום 16.12.2014 הוגשה תגובת המשיבים לבקשות. המשיבים גורסים כי דין הבקשות להידחות. במסגרת זאת, מדגישים המשיבים כי חוק הפיקוח אוסר על פתיחת בית ספר ללא רישיון. למעשה, כך נטען, אנקורי מבצעת עבירה פלילית בכך שהיא ממשיכה להפעיל את בית הספר, ולכן אין להעניק סעד למי שעשה דין עצמי. המשיבים מוסיפים וטוענים כי קיים קושי בהמשך פעילותו של בית הספר אשר כלל היבטיו (בריאותיים, בטיחותיים ופדגוגיים) מעולם לא נבדקו בידי המשרד. כן טוענים המשיבים כי אין לקבל מצב בו שמוגשת בקשה חסרה לרישיון, ולאחר מכן מתווספים לה מסמכים נוספים "טיפין טיפין", כפי שקרה במקרה זה. המשיבים גורסים כי בהתנהלותה של אנקורי אף נפל שיהוי כבד וכי סיכויי העתירה שהגישה כנגד צו הסגירה הם נמוכים. לשיטת המשיבים, ההחלטה שלא להעניק רישיון לבית הספר היא סבירה וראויה ומכאן שאף סיכויי הערעור על החלטתה של וועדת הערר הם נמוכים. המשיבים מדגישים בהקשר זה כי אפילו יבוטל צו הסגירה ויתקבל הערעור על החלטת הוועדה, לא יהיה בכך כדי להעניק לבית הספר רישיון (אלא, לכל היותר, הדבר יוביל לפתיחת הליך לפי הנוהל לבחינת בקשת אנקורי למתן רישיון). בהתייחס למאזן הנוחות, טוענים המשיבים כי טובת התלמידים אינה מתיישבת עם לימודים במוסד בלתי חוקי, וכי אין לאנקורי להלין אלא על עצמה על כך שפתחה את בית הספר ללא רישיון. כן טוענים המשיבים בהקשר זה כי לא תהיה כל בעיה למצוא לתלמידים הלומדים בבית הספר מסגרות חינוכיות חלופיות.

 

8.        לאחר בחינת הבקשות והתגובות להן, החלטתי, לא בלי התלבטות, לקבל את הבקשות, לדון בהן כאילו הוגש ערעור לפיהן ולקבל את הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ