בר יוסף נ' ספורט בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית לסכום של 25000 ₪ .

בינואר 2011 התובע רכש מהנתבע טרקטור פולרס דגם טרייל בוס שנת ייצור 2007 [להלן:הטרקטורון] תמורת 15,000 ₪.

לטענת התובע הסתמך על דברי נציג מכירות של הנתבע מר שי סמדג'ה אשר המליץ על הטרקטורון וטען כי מדובר בטרקטורון מצוין יד ראשונה המטופל על ידי היבואן הרשמי, [סעיף 4 לכתב התביעה]. התובע רכש את הטרקטורון מבלי לערוך בדיקה במוסך או במכון רישוי כלשהו.

התובע טוען כי כעבור חודש ימים, באחת מנסיעותיו הראשונות התקשה להעביר מהלך ונאלץ לקחת את הטרקטורון לבדיקה אצל מוסך מורשה של היבואן. שם גילה שדובר בטרקטורון מחברת השכרה אשר נמצא במצב מסוכן לנסיעה [אין על טענה זו כל תמיכה בכתב].

בעקבות הבדיקה התובע נאלץ לשלם עבור התיקון 4,150 ₪ עבור תיקון וטיפול בטרקטורון.

בסעיף 16 לכתב תביעתו, התובע טוען שהחוזה שנחתם בין הצדדים בטל מעיקרו וביקש מבימ"ש שיורה על ביטול החוזה ויושב לו כספו לרבות הוצאות שהוציא ועוגמת נפש ובסה"כ 25,000 ש"ח.

יש לציין כי הנתבעת לא התייצבה לדיון אלא הגישה כתב הגנה מפורט. בין היתר נטען שהתובע ידע היטב שדובר בטרקטור משומש שנסע במשך 4 שנים לפני הרכישה ומטבע הדברים נשא בבלאי טבעי אשר אופייני לכלי מסוג זה.

בחוזה שנחתם בין בעלי הדין על פי האמור בסעיף 5, שנטען על ידי הנתבעת "חודש אחריות על המנוע". לכן הסכום שהתובע נאלץ לשלם כעבור 3 חודשים על תיקון אינו יוצא דופן כלל וכלל, וניתן לראות על פי תיאור החלקים בחשבונית אותה צירף התובע לכתב תביעתו כי מדובר בטיפול שוטף ולא תיקון נזקים. כמו כן, על פניו התובע השתמש בכלי במשך 3 חודשים ללא תקלות.

לאחר ששמעתי את דברי התובע ושקלתי את תוכן כתב ההגנה ויתר המסמכים שהוגשו בפני, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהלן הנימוקים לכך:

1.התובע קנה את הטרקטורון ללא כל בדיקה מקצועית, כאשר ידע שמדובר בטרקטורון של שנת 2007 כלומר 4 שנים בשימוש. כמו כן, הצהיר התובע בהסכם שנערך בין בעלי הדין "שהוא בדק את מצבו המכני והחיצוני של הטרקטורון כולל פגיעות ו/או תיקונים שנעשו ו/או שיש צורך לבצעם ולא יהיו לי כל דרישה או טענה בגין הנ"ל כלפיכם" [הקדמה לחוזה].

2.אין כל בסיס לתביעה של 25,000 ₪. מדובר בדרישה מוגזמת ומופרכת.

כאשר התובע פנה לנתבעת באמצעות פרקליטו באפריל 2011 דרישתו הכספית עמדה על סכום של 8,000 ₪ בלבד וזאת לאחר שביצע תיקונים בטרקטורון בסכום של 4,150 ₪.

אין הסבר הגיוני כיצד סכום התביעה קפץ ל-25000 ₪ מאז פנייתו של התובע באותו זמן.

3.בסעיף 11 לכתב התביעה, התובע טוען כי גם לאחר התיקון לא שב הטרקטורון למצב הראוי לנסיעה. אין אמת בטענה זאת ובעדותו, התובע טוען "עדיין אני טוען שהיו הרבה בעיות, החלפתי צמיגים, עשיתי עוד טיפול, היה רכיב אלקטרוני שהם החליפו". במילים אחרות, הטרקטורון עדיין בשימוש. גם התובע הודה שרצה בזמנו לבטל את החוזה אבל הבין שעכשיו זה לא רלוונטי. התובע פשוט מתלונן שכל הזמן צריך לעשות טיפולים שוטפים בטרקטורון, גם אם זה נכון אין זה בסיס לפיצוי כלשהו.

4.יחד עם זאת, לא נערך ונחתם בין בעלי הדין טופס גילוי נאות על פי חוק מכירת רכב משומש [זכאות למידע וגילוי נאות תשס"ח-2008] ולכן יש בסיס לטענת התובע שאולי הוסתרה ממנו היסטוריית הטרקטורון. על בסיס זה בלבד, אני מוכן לפצות אותו עבור התיקון שנעשה כעבור שלושה חודשים בסך 4,150 ₪ . דובר בהפרת הוראת חיקוק מטעם הנתבעת המזכה את התובע בפיצוי.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 4,150 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

אי צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.