בר ואח' נ' עולם הכדור בע"מ

פסק דין

התובעים, בעלים במשותף של הזכויות במושכר – מבנה בקומה ב' בשטח של כ- 1600 ממ"ר בגוש 16698 חלקה 3, ברחוב יהושע חנקין בעפולה, הגישו תביעה לפינוי המושכר.

התובעים טוענים כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.12.09. בנוסף, הנתבעת הפרה את הסכם השכירות שנחתם עימה, הפרה יסודית, ועל כן עליה לפנות את המושכר לאלתר.

טענות התובעים:

בהסכם השכירות שנערך ונחתם בין הצדדים ביום 26.11.04, שכרה הנתבעת את המושכר לצורך הפעלת אולם באולינג. בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם את דמי השכירות המפורטים בהסכם, מחציתם לתובע 1 ומחציתם לתובעת 2.

כמו-כן, שכרה הנתבעת מחברה שבבעלות התובע 1, ציוד לאולם הבאולינג, עפ"י הסכם להשכרת ציוד, שנערך בין הצדדים ביום 26.11.04. ההסכמים צורפו כנספחים לכתב התביעה.

תקופת השכירות כולל תקופת האופציה הסתיימה ביום 31.12.09. כחודש וחצי לפני תום תקופת השכירות, פנה ב"כ התובעים לנתבעת, הודיעה לה על תום תקופת השכירות ועל חובתה לפנות את המושכר, לא יאוחר מיום 31.12.09. בשיחה עם מנהל התובעת מיום 1.1.10 הודיע מנהל הנתבעת למנהל התובעת, כי אין בכוונתו לפנות את המושכר.

התובע 1 טוען כי הנתבעת לא שילמה לו את דמי השכירות במלואם, ונותרה חייבת לו סך של 81,000 ₪ (קרן). חוב דמי השכירות כלפי התובעת מס' 2 עומד על סך 9,320 ₪. הנתבע גם לא שילם דמי שכירות עבור השכרת הציוד, כמתחייב מהסכם השכרת הציוד.

אי תשלום דמי השכירות, עבור המושכר, מהווה הפרה, המזכה את התובעים, בהתאם להוראות ההסכם, לדרוש פינוי מיידי מהמושכר.

טענות הנתבעת:

הנתבעת מאשרת כי חתמה על הסכם השכירות מיום 26.11.04 ואף טוענת לקיומו של הסכם נוסף, בו נערכו שינויים והסכמות לעומת ההסכם המקורי, והנתבעת מאשרת גם, כי חתמה על הסכם נפרד להשכרת ציוד, אך לטענתה, לא עמדה החברה המשכירה שבבעלות התובע 1 בתנאי ההסכם.

במקום לספק 16 מסלולים תקינים, סופקו רק 14. בנוסף לכך, נכפה על הנתבעת לשכור ציוד המיועד ומתאים לשימוש רק באולם באולינג ולא ניתן לעשות בו שימוש אחר.

הנתבעת טוענת, להסכמה להמשך השכירות ללא הגבלת זמן. הנתבעת השקיעה במבנה, בשיפוצים, צבע, החלפת חלקים], מכונות וחלקי חילוף. השקעות אלה לא היו מושקעות לו ידעה הנתבעת שעליה לפנות את המושכר.

הנתבעת טוענת שאמנם דמי השכירות לא שולמו במועדם, אך לטענתה, הוסכם, לאחר תקופה מסוימת, ובשל הקשיים הכלכליים שעבר העסק, על הקטנת התשלום לתובע 1 וכך נהגו הצדדים במשך תקופה.

לטענת הנתבעת, התובעים הם אלה שחייבים לה סכומי עתק, הם צורכים חשמל לעסקיהם הפרטיים מבלי שישלמו עבורו, מזה תקופה.

הנתבעת טוענת, כי למרות שהיה ידוע ומוסכם כי הנתבעת תמשיך לשכור את האולם, השתנתה באופן פתאומי עמדת התובעים וזאת לאחר שקיבלו הצעה לדמי שכירות גבוהים יותר.

.דיון

הנתבע לא הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההגנה ולא צירף מסמכים אחרים כלשהם, וזאת בניגוד להוראת תקנה 215ט' (ב) לתקסד"א. הוראות התקנה מחייבות את הנתבע לצרף לכתב הגנתו תצהירי עדות ראשיים של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות כלל שישנן, ומסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

לעומתו, צירף התובע לכתב התביעה תצהיר עדות ראשית מפורט, ובו חזר על העובדות הנטענות בכתב התביעה והפנה למסמכים השונים שצורפו כנספחים. בנוסף לכך, צירף התובע את המסמכים:

הסכם שכירות מיום 26.11.04 לפיו תקופת השכירות הינה מיום 1.1.05 – 31.6.08 תקופה של 30 חודשים וכן אופציה לתקופה נוספת של 30 חודשים. דמי השכירות הוסדרו בסעיף 8 להסכם. בסעיף 13 התחייב השוכר, מיד עם תום תקופת השכירות, למסור חזרה למשכיר את המושכר במצב תקין ולסלק ידו מהמושכר. סעיף 20 מפרט את ההוראות במקרה של הפרת ההסכם.