בר און נ' מנהל מס שבח חיפה

החלטה

1.בקשה למתן צו המחייב את המשיב למסור למבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי, גילוי ספציפי של מסמכים הנוגעים ל-4 עסקאות שונות ולמתן תשובות לשאלון. הבקשה הוגשה לאחר שהמשיב סרב למלא את דרישות המבקשת, הן בשל העדר רלבנטיות והן בשל טענות לסודיות וחיסיון.

רקע

2. המבקשת, תושבת חוץ, הייתה בעלת זכויות החכירה של בית מגורים הבנוי על מקרקעין, הידועים כגוש 11585 חלקה 116 והמצויים ברח' השיירה 17 בקריית חיים (להלן: "המקרקעין"). זכויותיה של המבקשת במקרקעין עברו אליה בירושה מהוריה.

3. ביום 20.6.2012 התקשרה המבקשת בהסכם למכירת זכויותיה במקרקעין לחברת לונדון ייזום ובנין אחזקות בע"מ (להלן: "הקונה") תמורת סך של 2,800,000 ₪. בהסכם המכר התחייבה הקונה לשאת בתשלומים נוספים אם יחולו, לרבות היטל השבחה ומס ערך מוסף.

4. המבקשת הגישה הצהרה בדבר העסקה וביקשה לפטור אותה מתשלום מס שבח בגין מכירת דירת מגורים מזכה עד לגובה תקרת הפטור לפי סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"). המבקשת ביקשה לקבל פטור נוסף לפי סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א – 2011 (להלן: "הוראת השעה").

5. המשיב לא קיבל עמדתה של המבקשת וקבע כי שווי הדירה, ללא זכויות בניה נוספות, עומד על 780,000 ₪ בלבד. בהשגה שהגישה על שומה זו טענה המבקשת, בין היתר, כי שווי הדירה, ללא זכויות בניה נוספות, עומד על 2,000,000 ₪.

6. בהחלטתו בהשגה מיום 9.9.2013 קבע המשיב כי יינתן למבקשת פטור בגובה תקרת הפטור לפי סעיף 49ז לחוק (1,871,000 ₪), המשקף שווי דירה של כ- 942,000 ₪. הבקשה לפטור לפי סעיף 5 לחוק הוראת השעה נדחתה ונקבע כי המבקשת לא עמדה בתנאי הסעיף. בתחילה הוצאה שומה בה ניתן פטור עד לסך 1,864,500 ₪. אולם, המשיב תיקן את השומה ובהחלטתו מיום 21.10.13 קבע פטור בסך השווה למלוא תקרת הפטור בחוק דהיינו, 1,871,000 ₪.

טענות הצדדים

7. לטענת המבקשת, גילוי המסמכים המבוקשים ומתן תשובות לשאלון נחוצים לבירור העובדות הרלבנטיות להליך, להערכת שווי עסקאות ההשוואה ולבירור טענתה בדבר הפלייתה לרעה. עוד טוענת המבקשת כי היעתרות לבקשה תביא לייעול הדיון וצמצום השאלות שבמחלוקת.

8. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי השאלות שנשאלו בשאלון אינן עומדות בתנאים הנדרשים למתן צו. נטען כי השאלות אינן רלבנטיות, הן עוסקות במחלוקת משפטית ובמחלוקת שבמומחיות. כן נכללו שאלות שעניינן מהימנות בלבד ואין בהן לסייע לדיון הוגן או לחסכון בהוצאות.

מוסיף המשיב וטוען כי המבקשת אינה זכאית לקבל מידע על עסקאות במקרקעין אחרים פרט למידע הגלוי המצוי במאגרי רשות המסים. לטענתו, המידע המבוקש ביחס לעסקאות אחרות חוסה תחת חיסיון בהתאם לסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין.

דיון והכרעה

9.ההליך שבפנינו הינו הליך ערעור על החלטת המשיב על פי חוק מיסוי מקרקעין. סדרי הדין בהליכי ערעור קבועים בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה-1965. בחוק ובתקנות אין כל הוראה בדבר הליכי גילוי ועיון במסמכים או בדבר משלוח שאלונים. תקנות סדרי הדין מחילות אמנם חלקים ניכרים מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אולם אינן מחילות על ערעור המס את תקנות 122-105 העוסקות בהליכי הגילוי והעיון ובתשובות לשאלונים.

10.למרות העדר הוראה מפורשת נקבע בפסיקה בהזדמנויות שונות, כי גם במסגרת ערעורי מס למיניהם רשאי בית המשפט להורות על גילוי ועיון במסמכים ועל מתן תשובות לשאלונים (ראו ע"א 428/82 נאצר אל-דין נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מא(3) 339 (1987); רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221 (2004) וסקירה נרחבת בהחלטתנו בו"ע 46256-08-11 Tamares Israel Real Estate Aps נ' מנהל מיסוי מקרקעין (1/10/13)).

11.כאשר עוסקים בזכותו של נישום לעיין במסמכי הרשות, ניתן לבסס זכות זו לא רק על כללים דיוניים ועל חובת ההגינות בהליך הדיוני אלא גם על עקרונות יסוד של המשפט הציבורי.

זכותו של הפרט לעיין במסמכים המוחזקים בידי רשות מינהלית, אשר שימשו אותה לקביעת שומתו של הנישום הינה מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי. זכות העיון והגילוי במסמכים של הרשות הינה זכות פרטית אשר נגזרת מזכות הטיעון של הנישום ומחובת הרשות לפעול בשקיפות (ראו זמיר הסמכות המינהלית כרך ב (התשנ"ו) 875-886; ע"א 3213/97 נקר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה, פ"ד נג(4) 625, 648 (1999)). רשות המבקשת לשלול את זכות העיון של נישום שגורלו תלוי באותו מידע מבוקש, צריכה לשכנע כי קיימים נימוקים ואינטרסים ראויים המצדיקים את שלילת הזכות. השופט חשין בע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מח(3) 749 (1993) מציין:

"הנה הינה היא הדוקטרינה: מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעיקרון, לפני הנוגע בדבר; וסירוב כי יישמע מפי רשות, לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים – הן על דרך הכלל הן על דרך הפרט – הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה".

זכות הגילוי והעיון של הנישום במסמכים הנמצאים בחזקת רשות המס, הינה כלל דיוני שיש בו לאזן יחסי הכוחות בין הצדדים, לצמצם את פערי המידע שבין הנישום לרשות ולהבטיח הליך הוגן.

12.עם זאת, זכות העיון במסמכי הרשות אינה חובקת כל. לעיתים קיימים אינטרסים מנוגדים המצדיקים הימנעות מחשיפת מסמכים המצויים בידי הרשות. כך למשל, אין חובה למסור לנישום תרשומות פנימיות (ראו למשל רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי (6/1/08); רע"א 291/99 הנ"ל עמ' 236; בג"צ 2534/97 חבר הכנסת יונה יהב נ' חבר הכנסת יוסי שריד, פ"ד נא(3) 39, 44 (1997); סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998).