אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר-און, כהן משרד עורכי-דין נ' שושן

בר-און, כהן משרד עורכי-דין נ' שושן

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42222-06-10
28/04/2013
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
1. בר-און
2. כהן משרד עורכי-דין

הנתבע:
בנימין שושן
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לביצוע שיקים, אשר נמשכו ונמסרו לתובעת במסגרת הסכם שכר טרחה למתן שירותי עריכת דין.

כנגד תביעה זו מעלה הנתבע מספר טענות אך גולת הכותרת שלהן הינה הטענה להטעיה שהוטעה על ידי התובעת בכריתת הסכם שכר הטרחה ביניהם, כאשר לטענת הנתבע הוצג בפניו מצג לפיו עומדת לו עילת תביעה לפיצויים בסכום גבוה, "במיליונים", כשבפועל הסתבר שלא היה בסיס למצג זה ולכן גם לא היה בסיס להתקשרות בהסכם שכר הטרחה, שבוטל בתוך 10 ימים בלבד.

שאלת המצגים שהוצגו בפני הנתבע בכריתת הסכם שכר הטרחה עומדת במוקד התביעה.

העובדות

התובעת הינה שותפות העוסקת במתן שירותי עריכת דין ועו"ד רענן בר-און (להלן: "עו"ד בר-און") הינו מעורכי הדין במשרד התובעת. הנתבע הינו בעליו של בית דו-משפחתי בן 4 קומות ברח' ארתור רובינשטיין 16, ראשל"צ (להלן: "הבית"). הנתבע ורעייתו, אורה שושן (להלן: "אורה") רכשו את הבית בשנת 2008, או בסמוך לכך, ובו התגוררו הנתבע ובני משפחתו מאז 2008 ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו.

במהלך 2008 נתגלו בבית סימני רטיבות בכמה מקומות. נוכח ליקויים אלו פנה הנתבע למוכר ממנו נרכש הבית ונעשו תיקונים שונים לאיטום הבית. תיקונים אלו ככל הנראה לא פתרו את בעיית הרטיבות ובמהלך 2010 שוב הלין הנתבע על סימני רטיבות בבית. נוכח זאת, פנה הנתבע למהנדס מלמד מלכיאל העובד בעסק המכונה "בם – בקורת מבנים" ובקש ממנו חוות דעת מומחה בדבר מצב הבית. בהתאם לחוות דעת מיום 15.3.10 של המהנדס מלכיאל (להלן: "חוות דעת בם") נמצאו בבית מספר מוקדי רטיבות וליקויים המחייבים ביצוע עבודות שנאמדו על ידו בסך של 160,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לצורך בדיקת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כנגד מוכר הבית לנתבע, כנגד הקבלן ואח', פנה הנתבע לעו"ד בר-און בתחילת מרץ 2010, וביום 15.3.10 התקיימה פגישה במשרדי התובעת בין עו"ד בר-און לבין הנתבע ואורה. הנתבע ואורה תיארו בפני עו"ד בר-און את הליקויים בבית והציגו לו את חוות דעת בם ומסמכים נוספים בקשר עם הבית.

במהלך הפגישה הוסכם בין הצדדים כי התובעת תייצג את הנתבע ואת אורה בהליכים משפטיים שיינקטו כנגד מוכרי הבית והקבלן בטענות לנזקים בבית, ובו במקום גם נערך ונחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה (להלן: "הסכם השכ"ט") וכן גם נחתמו ייפויי כוח למינוי עורכי הדין של התובעת כמייצגי הנתבע ואורה בהליכים שיינקטו.

בהסכם השכ"ט נקבע, בין היתר, כי בתמורה לשירותי התובעת ישולם לה מיידית, בו במקום, שכר טרחה בסך של 30,000$ בצירוף מע"מ ועוד נקבע כי סכום זה לא יוחזר אם יחליטו הנתבע ואורה להפסיק את הטיפול המשפטי בעניין נשוא הסכם השכ"ט.

בנוסף, נקבע כי בגין כל דיון בתביעה שתוגש ישולם לתובעת סך השווה ל- 250$ לשעת ייצוג בצירוף מע"מ ובנוסף לכך גם ישולם לתובעת שכר טרחה בסך השווה ל- 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק לטובת הנתבע ואורה, בין בפסק דין ובין בפשרה.

בו במקום, על בסיס הסיכום בהסכם השכ"ט, משך הנתבע ומסר לתובעת שני שיקים בסך של 64,641 ₪ כל אחד, משוכים ליום 18.3.10 וליום 18.4.10 (להלן: "השיקים").

במהלך הפגישה ביום 15.3.10, מסר עו"ד בר-און לנתבע את שמו של המהנדס רפי גיל. מספר ימים לאחר מכן יצר הנתבע קשר עם המהנדס רפי גיל ובקש לבחון עימו את האפשרות לקבל ממנו חוות דעת נוספת האומדת את היקף ליקויי הבנייה בבית. המהנדס רפי גיל הגיע בעקבות זאת לבית, ולאחר סיור שערך מסר לנתבע כי עלות תיקון הליקויים שצוינה בחוות דעת בם נראית בעיניו סבירה.

על בסיס הסכם השכ"ט החלה התובעת בהיערכות להגשת תביעה ובמסגרת זו אף פנה עו"ד בר-און לבא כוחם הקודם של הנתבע ואורה, עו"ד גיל כהן, וקבל ממנו מכתב מיום 24.3.10, ובו פרטים על כתב ויתור שהסתבר כי חתמו עליו הנתבע ואורה לאחר שבוצעו תיקונים בבית.

ביום 25.3.10 פנה הנתבע לעו"ד בר-און בשיחת טלפון ובפקס', והודיע לו על הפסקת הייצוג. במכתב הנתבע לעו"ד בר-און נכתב כי עקב מצבה הבריאותי של אורה, מצבו הכלכלי והיעדר רצון לנקוט בהליכים משפטיים בקשר עם הליקויים בבית, הוא מבטל את ההתקשרות עם התובעת. בינתיים, הפקידה התובעת את הראשון מהשיקים אך זה חולל בשל סיבה טכנית, וביום 25.3.10 הודיע הנתבע על ביטול השיקים כך ששניהם הוצגו וחוללו.

ביום 11.4.10 פנתה התובעת לנתבע בכתב בדרישה לפרוע את השיקים. הנתבע לא השיב לדרישה זו וביום 22.4.10 הגיש תלונה כנגד עו"ד בר-און ללשכת עורכי הדין. בתלונתו, העלה הנתבע טענות על מצגים שגויים שהוצגו בפניו בעת כריתת הסכם השכ"ט, טענות על ניצול מצוקתו, אי העברת מסמכים ועוד. התובעת מצידה, הגישה ביום 7.6.10 את השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

תמצית טענות הצדדים, הראיות וההליך

לטענת נתבע, אין לתובעת כל זכות לתבוע את פירעון השיקים.

ראשית, טוען הנתבע כי הוא ואורה כלל לא קראו את הסכם השכ"ט. לטענתו, בעת הפגישה ביום 15.3.10 היו הם במצב נפשי קשה, הן נוכח ליקויי הבנייה והן נוכח ניתוח שצפוי היה בנם לעבור למחרת. התובעת ניצלה את מצבם וגרמה להם לחתום על מסמכים בלא להבין כלל את תוכנם.

שנית, טוען הנתבע שהשיקים נמסרו לבטחון בלבד ואסור היה להציגם לפירעון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ