ברק נ' מלון ספא וילג' חמת גדר ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. המחלוקת על החבות ועל הנזק.

היום נשמעו ראיות הצדדים וכן סיכומים בעל פה.

רקע

1. התובעת ובעלה הגיעו ביום ששי, 20.7.07 , בסביבות השעה 16.00, להתארח בסופ"ש במלון חמת גדר. הם קיבלו מפתח בלובי של המלון וצעדו בשביל המוביל לחדרם המיועד.

2. בשביל, המרוצף בריצוף בהיר, החליקה התובעת, נפלה ונחבלה ופרקה את כתפה הימנית [להלן – "התאונה"]. בעלה של התובעת לקח אותה עצמאית למיון בבי"ח פוריה, שם בוצע שחזור סגור והכתף קובעה ל – 6 שבועות. לאחר מכן טופלה בקהילה.

המחלוקות

3. בשאלת החבות – אין חולק כי התובעת החליקה ונחבלה. המחלוקת הינה לגבי נסיבות התאונה – האם החליקה התובעת עקב שלולית מים על השביל או בנסיבות שאינן מטילות חבות על המלון?

4. האם יש לייחס לתובעת אשם תורם ומהו?

5. בהינתן החבות – מהו נזקה של התובעת. הצדדים הסכימו על נכות רפואית ממוצעת [בין חוות דעת מטעם כל אחד מהם] בשיעור של 5%. המחלוקת הינה בעיקרה לגבי תפקודיות הנכות והצרוך בעזרת צד ג' בשכר.

הראיות

6. מטעם התובעת העידו היא, בעלה והעוזרת. מטעם הנתבעת העיד מרדכי אפרגן, אחראי תחזוקה של המלון. כמו כן הוגשו צילומי השביל שצילם בעלה של התובעת, אסמכתאות שונות מטעמה לעניין הנזק. הנתבעת מפנה לטופס בדיקה טיפול החתום לדבריה על ידי חובש המלון ולתעודת בדיקה והתאמה מטעם מכון התקנים - של הריצוף בשביל.

דיון

שאלת החבות - נסיבות התאונה.

7. התובעת ובעלה מסרו גרסאות משתלבות גם אם לא כל אחד מהם ידע להעיד על כל הפרטים שהעיד רעהו. שניהם העידו כי התובעת צעדה ראשונה בשביל ובידה התיק שלה ואילו בעלה צעד מאחוריה כשהוא נושא שתי מזוודות. שניהם העידו על החלקת התובעת. התובעת העידה כי בעת הנפילה ורק באותה עת, ראתה כי היא מחליקה על שלולית מים ואף הסבירה כי במקום הנפילה היו מרצפות שקועות. בעלה העיד כי ראה את המים כשהגיע לעזור לאשתו לאחר הנפילה ואף הבחין בטפטפות סמוכות ואחת מהן רטובה. מהצילומים שצילם הבעל למחרת כמו גם מהצילומים שהגישה הנתבעת במסגרת תחשיב הנזק מטעמהף עולה כי מדובר בריצוף בהיר, סמוך לצמחיה. אין חולק כי בסמוך היו מונחות טפטפות להשקיית הצמחיה.

8. המלון אינו חולק על עצם התאונה ואף לא על הטלת חבות במידה ויימצא כי במקום התאונה ניקוו מים והללו גרמו לתאונה. הוא חולק על עצם קיומם של מים או שלולית במקום. בעלה של התובעת העיד כי התלונן על שלולית מיד לאחר שהרים את אשתו אך אינו יודע שמו של עובד המלון. המלון לא הציג גרסה נגדית לגרסת התובעת ובעלה. עדות מנהל האחזקה מר אפרגן מלמדת כי הטפטפות אינן פעילות בשעות אחה"צ אלא בלילה בלבד. אך בכך לא סתר אפשרות כי מים הגיעו מהטפטפות עקב תקלה. הוא אף לא סתר את עצם קיומם של מים במקום. עדותו של אפרגן על ניקיון של פועל אחד, בבוקרו של כל יום, בהחלט מתיישבת עם אפשרות של היקוות מים מהבוקר ועד שעת התאונה אחה"צ, על השביל הבהיר, ללא שנעשה מאמץ כלשהו לנקותו או לייבשו.

9. אכן למלון לא היו עדי ראיה לתאונה ולכן לא העיד כאלו. אך היו אנשים מטעם המלון שטיפלו בתובעת בסמוך לאחר התאונה, למשל החובש. החובש מילא דו"ח, שלמעשה לא הוגש, שכן החובש לא העיד מטעם המלון. לטענת המלון המציאו התובעת ובעלה את גרסתם לתאונה לצורך המשפט ועל כן אין היא מופיעה בדו"ח החובש. מעבר להיעדר קבילותו של דו"ח זה, הרי משקלו אפסי, שכן התובעת אינה חתומה עליו ועל מנת לקבוע כי תוכנו ממצה את תלונת התובעת ובעלה לחובש, יש לאפשר חקירת החובש, מה שלא נעשה כאן. וכידוע, אי העדת עד רלוונטי פועלת נגד הצד שנמנע מלהעידו.

10. בנסיבות אלו, אני מקבלת את גרסת התובעת ובעלה לתאונה. מעבר לכך, מצאתי את עדויותיהם אמינות ומשתלבות אחת עם השנייה ולא באופן מלאכותי. על כן אני קובעת כי היקוות המים על השביל יצרה מפגע. המפגע מתעצם כאשר מדובר במים שקופים , שאינם ניתנים להבחנה על ידי הצועד בכביש, בפרט כשמדובר באורח שאינו מכיר את המקום וסביר כי עיניו מופנות לכיוון הליכתו, בחיפוש אחר החדר המיועד. למלון קמה חבות כלפי המבקרים במקרקעין שבבעלותו או בהחזקתו והדברים ידועים. במסגרת זו עליו לבדוק לעיתים תכופות יותר את דרכי הגישה, שבילים, חצרי המלון. מעבר של פועל ניקיון בבוקרו של כל יום אינה מספקת. במילים אחרות, המלון יכול היה למנוע את המפגע באמצעים פשוטים וזולים ולא עשה כן. איני נזקקת לקבוע את מקור הימלטות המים, מטפטפת זו או אחרת, עקב תקלה או פעולת הטפטפת. די בהיקוות מים שלא סולקה בנסיבות העניין על מנת להקים חבות. יודגש כי המלון לא טען לתאונה כהרף עין ונצמד להכחשת היקוות מים בכלל. על כן לא ניתן לבחון האם היה בידי המלון להסיר את המפגע תוך זמן סביר לאחר היווצרותו.

אשם תורם

11. בנסיבות העניין לא מצאתי לייחס לתובעת אשם תורם כלל ועיקר. כאמור, אין לצפות מאורח המגיע למלון, סביבה חדשה ובלתי מוכרת, להלך כשעיניו נעוצות בשביל לאתר מפגעים. ממילא וכפי שהעידגו התובעת ובעלה, מדובר היה במפגע קשה לאיתור – שלולית מים שקופים על שביל בהיר. טענת הנתבעת נדחית.