ברק ואח' נ' צוררו ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 1,508 ₪ שהגישו התובעים בגין נזקים שגרמו לרכבם, בעקבות תאונת דרכים מיום 27.1.2011 (להלן: "התאונה").

בעת התאונה נהגה התובעת 2 (להלן: "התובעת") ברכב מסוג מאזדה מ. רישוי 34-891-62 (להלן: "הרכב") ומנגד נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ברכב מסוג הונדה מ. רישוי 80-713-67.

התאונה תוארה בכתב התביעה בזו הלשון: "בעת סיום חנייה ברוורס, רכב צ"ג הגיע לפתע והתנגש ברכבי בחלקו השמאלי קדמי של רכבי".

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי שהעריך את הנזקים שנגרמו לרכב והעמידם ע"ס 928 ₪. בנוסף, כולל סכום התביעה שכ"ט שמאי ע"ס 580 ₪.

הנתבע דחה את גרסת התביעה וטען כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של התובעת. בכתב ההגנה נטען כי ביום התאונה, ובעת נסיעה איטית בכביש פנימי, הבחין הנתבע ברכב התובעת, שנסע לפניו, עוצר ומתחיל בנסיעה אחורנית כדי להחנות בצד ימין. הנתבע שהבחין במהלך זה, הסיע את רכבו אחורנית עד כמה שאפשר ועצר. התובעת החלה לתמרן לחנייה בהילוך אחורי ותוך כך פגעה ברכבו של הנתבע.

הנהגים המעורבים בתאונה העידו בפניי ותיארו, כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק, מצאתי להעדיף את גרסתו של הנתבע על פני גרסתה של התובעת. אנמק;

עדותה של התובעת, לאופן התרחשות התאונה לא התאימה לתיאור בכתב התביעה, ולעומתה, הציג הנתבע עדות סדורה, הגיונית וחלקים ממנה נתמכו בעדותה של התובעת.

העולה מעדותה של התובעת כי הבחינה ברכב הנתבע, עת הייתה במהלך נסיעה אחורנית, הנתבע האט את רכבו, עצר ואפשר לה להמשיך בנסיעה אחורנית. הגחתו "לפתע" של רכב הנתבע, כפי שנטען בכתב התביעה, אינה מתיישבת עם עדותה זו של התובעת.

גרסתה של התובעת כי הנתבע, עצר את רכבו ולאחר מכן החליט לעקוף את רכבה כשהיא עמדה לסיים את הנסיעה לאחור והחניית הרכב, אינה נשמעת הגיונית בנסיבות העניין וטענתה כי הוא נסע במהירות ופגע ברכבה, אינה מתיישבת עם הנזקים ברכבה וסימני השפשוף בחלקו הקדמי שמאלי של הרכב.

מנגד וכאמור עדותו של הנתבע בדיון היתה עדות עקבית וסדורה והיא עולה בקנה אחד עם טענותיו בכתב ההגנה. עדותו בדבר נסיבות התרחשות התאונה הגיונית וסבירה יותר מגרסתה של התובעת והיא עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק ומהותם.

לאור המקובץ ומשמצאתי כי התובעת היתה אחראית לאירוע התאונה, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.