ברקת - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' מועצה מקומית שוהם ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת לצו מניעה זמני.

2.המבקשת הינה אגודה שיתופית. משיבה 1 היא מועצה מקומית ומשיבה 2 היא תאגיד עירוני בבעלות משיבה 1, אשר הוסמך על ידי משיבה 1 לבצע מטעמה עבודות פיתוח תשתיות ציבוריות.

3.לטענת המבקשת, בינה לבין משיב 3, מנהל מקרקעי ישראל, קיים הסכם משבצת דו צדדי מתחדש מאז שנות החמישים. לטענתה, ההסכם האחרון, לפיו משכיר משיב 3 למבקשת שטחים, נחתם ביום 31.01.11. המבקשת טענה כי במסגרת שטח המשבצת הנ"ל, מצויה קרקע חקלאית בשטח של כ- 150 דונם, אשר היוותה חלק מהמשבצת החקלאית עד לפני כשנתיים. (להלן: "הקרקע"). לטענתה, בעקבות שינוי יעוד הקרקע על ידי משיב 3, נחתם בין משיב 3 לבין המבקשת הסכם מיום 16.12.10, לפיו, המבקשת תשיב את הקרקע לחזקת משיב 3 תמורת פיצויים. לטענת המבקשת, בהתאם להסכם, המבקשת השיבה למשיב 3 את רוב הקרקע וחלק ממנו, שהינו רצועת קרקע אשר משתרעת על כ- 15 דונם, נותר בבעלותה של המבקשת. (להלן: "רצועת הקרקע").

4.לטענת המבקשת, לאחר שמשיב 3 קיבל את החזקה בקרקע, הוא החל לפעול להקמת שכונת מגורים חדשה בקרקע בשם "שכונת הכרמים" בישוב שוהם. לטענת המבקשת, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה התנתה את בקשות הקבלנים לקבלת היתרי בניה, בפיתוח סוללה אקוסטית במקביל לכביש 444. לטענת המבקשת, משיבות 1-2 פנו אליה בבקשה כי תשיב את רצועת הקרקע למשיב 3 תמורת פיצוי והיא סירבה. לאחר מכן, לטענתה של המבקשת, משיבות 1-2 פנו אל משיב 3, על מנת שישחרר את רצועת הקרקע לצורך הסוללה האקוסטית וגם משיב 3 סרב.

5.המבקשת טענה כי משיבות 1-2 עשו דין לעצמן והחלו בעבודות הקמת הסוללה האקוסטית על רצועת הקרקע ללא הסכמת המבקשת. לטענת המבקשת, דרישתה מהמשיבות 1-2 להפסיק את העבודות לא נענתה על ידן.

6.בבקשתה לצו מניעה זמני, ביקשה המבקשת להורות למשיבות 1-2 להפסיק את עבודות בנית הסוללה האקוסטית ולסלק ידן מרצועת הקרקע עד לבירור התביעה העיקרית, אשר בה תבעה להורות למשיבות 1-2 לפנות את רצועת הקרקע ולהשיב בה את המצב לקדמותו.

7.משיבות 1-2 טענו כי משיבה 2 מבצעת עבודות פיתוח להקמת סוללת עפר אקוסטית ברצועת קרקע, המצויה בקצה המזרחי של מתחם קרקע בן כ- 180 דונם בתחומה של משיבה 1, אשר קרוי "שכונת הכרמים". משיבות 1-2 טענו כי הקמת הסוללה האקוסטית היא חלק מפרויקט עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות בשטח השכונה כולה ותוכנית המתאר מחייבת את הקמתה כתנאי למתן היתרי בניה למגרשים בתוכנית.

8.משיבות 1-2 טענו כי בשלהי שנת 2011 נחתם הסכם בין משיב 3 לבין משיבות 1-2 אשר מסדיר את ביצוע עבודות פיתוח התשתיות בשכונה על ידי משיבות 1-2. לטענתן, רצועת הקרקע הוכרזה כ"זכות דרך" ביחס לכביש 444 ומשיבה 2 מבצעת את עבודות הקמת הסוללה האקוסטית על פי דרישות תוכנית המתאר. לטענת משיבות 1-2, חוזה המשבצת של המבקשת אינו חל על שטח רצועת הקרקע והן ביצעו את עבודות הקמת הסוללה האקוסטית בהרשאת המנהל. (סעיף 42 לתגובה).

9.משיב 3 טען כי המבקשת ניהלה עמו מו"מ וביקשה כי משיב 3 יפדה את רצועת הקרקע במסגרת פדיון השטחים שנעשה בתוכנית מס' שה/מק/69/9/13, אולם המבקשת נענתה בשלילה כיוון שרצועת הקרקע לא הייתה כלולה בתוכנית זו. לטענת משיב 3, גם לו הייתה רצועת הקרקע משנה את יעודה, המבקשת לא הייתה זכאית לפיצוי בגין שינוי היעוד כיון שרצועת הקרקע אינה מעובדת על ידה.

10.באשר לטענת משיבות 1 ו- 2, לפיה ניתנה הרשאה על ידי משיב 3 לביצוע העבודות, משיב 3 טען כי טענה זו אינה נכונה, וכי לא מצויה הרשאה כזו בתיקי משיב 3.

דיון

11.בהחלטה מיום 25.05.13, הוריתי על צירופו של משיב 3 כמשיב נוסף בבקשה לסעד זמני. בהתאם להחלטה הנ"ל, משיב 3 הגיש תגובה בה טען כי רצועת הקרקע אשר בה מבוצעות על ידי המשיבות 1-2 עבודות הקמת הסוללה האקוסטית, שטחה כ- 15 דונם והיא בתחום המשבצת הקרקעית של המבקשת. משיב 3 טען כי המבקשת ניהלה מו"מ עם משיב 3 וביקשה כי משיב 3 יפדה את רצועת הקרקע במסגרת פדיון השטחים שנעשה בתוכנית מס' שה/מק/69/9/13, אולם המבקשת נענתה בשלילה כיון שרצועת הקרקע לא הייתה כלולה בתוכנית זו. לטענת משיב 3, גם לו הייתה רצועת הקרקע משנה את יעודה, המבקשת לא הייתה זכאית לפיצוי בגין שינוי היעוד, כיון שרצועת הקרקע אינה מעובדת על ידי המבקשת.

12.באשר לטענת משיבות 1 ו- 2, לפיה ניתנה הרשאה על ידי משיב 3 לביצוע עבודות הקמת הסוללה האקוסטית, משיב 3 טען כי טענה זו אינה נכונה וכי לא מצויה הרשאה כזו בתיקי משיב 3.

13.משיב 3 תמך, אפוא, הן בטענת המבקשת כי רצועת הקרקע מצויה בתחום המשבצת שלה, והן בטענתה כי משיבות 1-2 ביצעו את עבודות הקמת הסוללה האקוסטית בשטח רצועת הקרקע, שלא בהסכמתה וללא הרשאת משיב 3. משכך, הוכח כי לכאורה הזכויות ברצועת הקרקע שייכות למבקשת וכן הוכח לכאורה כי משיבות 1-2 לא קיבלו רשות כנדרש, לא מאת המבקשת ולא מאת משיב 3, לביצוע עבודות הקמת הסוללה האקוסטית במקרקעיה של המבקשת. על אף האמור, מטעמי שיהוי ומטעמי מאזן הנוחות, כמובא להלן, לא ראיתי להיעתר לבקשה

14.המשיבות צרפו לתגובתן את יומן העבודה של חברת ניהול הפרויקט. (נספח ד' לתגובה). מהיומן עולה כי עבודות בניית הסוללה האקוסטית החלו בנובמבר 2012. על פי יומן העבודה, בתאריכים 26.11.12 ו- 27.11.12 נעשו עבודות ביצוע הסוללה. בתאריך 28.11.12 הסתיים ביצוע שכבה ראשונה של הסוללה בקטע 10-13 וגם בקטע 7-10, פוזר חומר ובוצעה שכבה ראשונה. בתאריכים 29.11.12-30.11.12 בוצעה שכבה שלישית של הסוללה. העובדה שעבודות הקמת הסוללה האקוסטית בוצעו במשך חודשים לפני הגשת הבקשה, נתמכת גם בטענות המבקשת. לטענת המבקשת, במסגרת העבודות שביצעו, המשיבות כיסו שטחים חקלאיים מעובדים בערימות ענק של עפר ורובו של השטח מכוסה סוללת עפר ארוכה המתנשאת לגובה של כ-5-6 מטרים. (סעיף 19 לבקשה).

15.העובדות כאמור מצביעות כי עוד מחודש נובמבר 2012 ובמשך חודשים, קודם להגשת הבקשה, בוצעו על ידי המשיבות עבודות מסיביות ונרחבות של הקמת סוללת עפר אקוסטית. לנוכח טענת המבקשת כי מדובר במקרקעין אשר היו מעובדים על ידה, סביר שהמבקשת הייתה מודעת לעבודות אלה באמצעות חבריה, אשר עבדו את השטחים החקלאיים. לעניין זה ר' דברי יו"ר ועד המבקשת, מר משה מעטוף, בחקירתו הנגדית, לפיהם רצועת הקרקע הייתה מעובדת והיו בה חיטה ומטעים. (פרוט' עמ' 3, ש' 28. עמ' 4 ש' 7-8. ר' גם סעיף 15 לבקשה).

16.מדובר, אפוא, בשיהוי בפניה לבית המשפט אשר נמשך חודשים, במהלכם נמשכו עבודות הקמת הסוללה האקוסטית. לשיהוי זה השפעה מהותית על מאזן הנוחות, אשר נוטה לטובת משיבות 1-2. משיב 3 חתם על הסכמים עם יזמים אשר זכו במכרז לשיווק הקרקע ועם רוכשי המגרשים. מתן הצו יעכב למשך תקופה ארוכה ולא ידועה את עבודות פיתוח השכונה, אשר מבוצעות מאפריל 2012, ישליך על ההתקשרויות עם קבלני הביצוע ורוכשי יחידות הדיור, יעכב מתן היתרי בניה ואת כל פרויקט הבניה, דבר שיגרום לנזקים כלכליים נרחבים.

17.המבקשת טענה כי באם לא יינתן הסעד הזמני, ייגרם לה נזק בלתי הפיך משום שימנע ממנה לעשות שימוש במקרקעין. (סעיף 31 לבקשה). טענתה זו של המבקשת נתונה בספק. זאת לאור טענת משיב 3, לפיה המבקשת אינה עושה שימוש חקלאי ברצועה הקרקע וחבריה אינם מעבדים אותה. לעניין זה ר' את המכתב נספח 1 לתגובת משיב 3, על פיו, בפגישה מיום 23.03.11, המבקשת ביקשה ממשיב 3 לבחון אפשרות לפיה משיב 3 יפדה את רצועת הקרקע ומסרה כי בשל גבולותיה של התוכנית וגודלו של שטח רצועת הקרקע, המבקשת נותרה ללא יכולת לעבדו.

18.אשר על האמור הבקשה נדחית.