ברקן דבורה נ' גלמודי יצחק ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת נהוג בידי בעלה, באירוע של תאונת דרכים בנתיבי איילון צפון, בה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע 1, מבוטח הנתבעת 2.

לגרסת עד התביעה, הוא נסע בשעת עומס בנתיבי איילון, נסיעה ועצירה לסירוגין, ובאחת העצירות רכבו נפגע מאחור, על ידי רכב הנתבע 1.

הנתבעים אינם מכחישים כי אכן באחת העצירות, חזית רכבו של הנתבע 1, נגעה אך לא פגעה, כהגדרת הנתבע 1, בחלק האחורי של רכב התובעת, ואולם מ"נגיעה לא פגיעה" זו לא נגרם כל נזק.

שמעתי את עדותו של עד התביעה בעלה של התובעת, את עדותו של הנהג הנתבע 1, ושל אשתו של הנתבע 1, ועולה מעדויותיהם כי אין מחלוקת כי במקום התאונה, לא היה נראה לעין נזק מראייה חיצונית בחלק האחורי של רכב התובעת, ואולם גם עד התביעה וגם הנתבע מאשרים כי עד התביעה אמר במקום שאומנם הוא לא רואה נזק בחלק האחורי, אך יתכן ובבדיקה יותר מעמיקה יתגלה נזק בפח האחורי, או בפגוש של הרכב.

ואכן, כעבור מספר ימים, נבדק רכבה של התובעת על ידי שמאי מומחה, אשר פרק את מעטפת הפלסטיק של הפגוש האחורי, וגילה שם נזקים, שנגרמו באירוע.

השמאי העריך את הוצאות התיקון, כולל שיפוץ מגן אחורי, והחלפת מגן אחורי פנימי, חומרים ועבודה, בסך של 2,265 ₪.

מעיון בחוות הדעת של השמאי, נראה כי אכן הנזק הוא נזק פנימי בפגוש האחורי, ובחלקים המוסתרים על ידי מעטפת הפלסטיק וזו הסיבה מדוע עד התביעה והנתבע לא ראו נזק חיצוני בפגוש.

הנתבעים, ויתרו על חקירת השמאי, ועל כן, חוות דעתו התקבלה כראיה על תוכנה, ובהעדר ראייה כלשהי לאירוע כלשהו, שקרה בין יום התאונה 04.08.08 למועד בדיקת הרכב, על ידי השמאי, 10.08.08 יש לקבוע כי אכן הנזק המתועד, בחוות דעת השמאי , שייך לתאונה זו. גם אם שני הצדדים לא ראו נזק מבדיקה חיצונית של הפגוש.

התובעת הוכיחה כי אכן היה מגע בין חזית רכב הנתבע, לחלק האחורי ברכב התובעת, ואין זה משנה, אם מדובר בנגיעה או פגיעה כפי שהנתבע מנסה להבחין, הרי שעד התביעה הרגיש את המכה בחלק האחורי של רכבו, ועל כן עצר בצד כדי להחליף פרטים, כך שאם מדובר אפילו בנגיעה הרי שנגיעה זו לחצה על הפח האחורי, ועל הפגוש שמאחורי מעטפת הפלסטיק.

אני קובע על כן כי הנזק המתועד בחוות הדעת השמאי נגרם בתאונה זו.

באין מחלוקת על גובה הנזק, שהוכח, הן בחוות הדעת השמאי, והן בחשבונית ובקבלה שהתובעת הגישה, בשים לב לתוספת בסך 150 ₪, בגין פס הקישוט שנכלל בחוות דעת שמאי, ואינו נכלל בחשבונית הרי שהנזק הינו כמצוין בחוות הדעת של השמאי.

כאמור הנזק על פי חוות הדעת הוא 2,265 ₪, בנוסף לכך שכ"ט שמאי בסך של 438 ₪.

המסקנה היא, ובאין מחלוקת על האחריות לאירוע התאונה, שאני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 2,703 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.08.08 מועד התשלום, אגרת משפט בסך 320 ₪, וכן שכר בטלת עד בסך 200 ₪, ועוד 750 ₪ שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ.

ניתן היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.