ת"א
בית משפט השלום בית שאן
|
7381-10-08
17/03/2014
|
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי
|
- נגד - |
התובע :
יורם ברקו עו"ד משה כהן
|
הנתבעת:
נייער(2000) בע"מ ח.פ. 513306621 עו"ד אבי פרימס עו"ד יצחק חי
|
פסק-דין |
בפניי תביעה כספית נזיקית על סך של 84,880 ₪.
פתח דבר
תחילתו של תיק זה בתביעה אותה הגיש התובע כנגד נייער (2002) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), וכן כנגד שני נתבעים נוספים, הנתבעת 2, חברת יעקב בן יהודה בע"מ (להלן: "החברה") וכן כנגד הנתבע 3, מנהלה של החברה מר יעקב בן יהודה (להלן: "בן יהודה").
הצדדים
התובע, חקלאי תושב המושב תל יוסף בעמק בית שאן, עוסק בין היתר, בגידולי קורנית בשטחים פתוחים במושב הנ"ל.
הנתבעת, עוסקת בשיווק ומכירת אריגים, כיסויים, שקים, וכל סוגי הרשתות, לרבות יריעות שחורות ארוגות רב שנתיות לחיפוי קרקע.
החברה, עוסקת בשיווק ומכירת תשומות חקלאיות, לרבות יריעות שחורות, ארוגות, רב שנתיות לחיפוי קרקע.
בן יהודה, הנתבע 3 מנהלה של החברה.
בהחלטה שניתנה ביום 25.10.10 על ידי כב' השופטת עירייה מרדכי, נמחקה התביעה נגד החברה וכן נגד מנהלה, בן יהודה, וזאת לאור הליך פירוקה של החברה והכרזת בן יהודה כפושט רגל.
טענות התובע בתמצית
על פי הנטען בכתב התביעה, החברה שימשה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כסוכנת מכירות של הנתבעת. הוסיף התובע וטען כי בחודש 12/2006 פנה מנהלה, בן יהודה אליו, הציע לו קניית היריעות נשוא התביעה (להלן: "היריעות"), וביצע באופן אישי את עסקת המכירה (להלן: "העסקה"), כאשר החברה ו/או בן יהודה רכשו יריעות אלו מאת הנתבעת.
לטענת התובע, באמצעות היריעות כוסה שטח כולל של 10,135 מ"ר מתוכם 9,900 מ"ר ביריעה אחת ו- 450 מ"ר ביריעה דומה ממכסה אחרת שהייתה במלאי, בהפרש של שבועיים, כאשר בחודש 02/2007, סמוך למועד פריסתן, נשתלו צמחי הקורנית דרך חורים ביריעות. לטענתו, מטרת פריסת היריעות הינה שמירה על סניטציה מרבית בסביבת הצמח, מניעת עשביה, חסכון במים ושיפור איכות המוצר.
הוסיף התובע וטען כי, כעבור כ - 6 חודשי גידול, החלו היריעות אותן רכש מהנתבעת בשטח של 9,900 מ"ר להתפורר, נפערו בהן קרעים וסדקים (להלן: "הנזק"), כאשר ביריעה האחרת, של 450 מ"ר, לא התגלו כל סימני התפוררות והיריעות נשארו יציבות.
לטענת התובע, תוצאות בדיקת מעבדה שנעשו לדוגמאות של היריעות בהם אירע הנזק, גילו כי אלו אינן מכילות מייצבים נגד קרינה אולטרא ויולט (U.V) למניעת התפרקותן (להלן: "מייצבי קרינה") .
התובע טען כי כתוצאה מאיכותן של היריעות, נגרמו נזקים לגידול אשר התבטאו ב:
עליית עשבי בר דרך היריעה הקרועה שמתחרים עם הקורנית על המים והדשן, ומושקעת עבודה רבה וידנית בעישובם.
איבוד מים בגין הקרעים, נזקי בוץ ואבק שניתזים מהקרקע החשופה על הקורנית ופוסלים אותה משיווק.
גרימת נזק לגידול המרווה, שאמור להישתל בתוך היריעה לאחר סיום גידול הקורנית.
עלות הכנת שטח חדש לגידול קורנית, כולל יריעות חיפוי חדשה, פריסת היריעה, חיבור היריעה, רכישת שתילים ושתילה.