ברקוטנקו ואדים נ' מ.א אדיר אחזקות בע"מ

פסק דין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית, הפרשי דמי הבראה, דמי חגים, פיצויי הלנת שכר, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין, פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה ופיצוי בגין עגמת נפש.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובע עבד כמסגר בנתבעת.

ב.התובע עבד בשתי תקופות העסקה,

התקופה הראשונה מיום 1/9/07 ועד 17/3/08.

התקופה השניה מיום 3/7/08 ועד 4/8/09.

ג.הצדדים חלוקים בעניין תנאי שכרו של התובע ונסיבות סיום העסקתו.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו – התובע, מר יורי מייבנקו, ממונה הישיר על התובע בשעתו, מרינה בסין, עוזרת מנכ"ל וד"ר יעקב ברמן, מנהל ובעלים של הנתבעת.

4.היקף עבודתו של התובע

התובע טען, כי עבד שעות נוספות בנתבעת ולא קיבל גמול על כך על פי דין. התובע צירף לתביעתו חישובים של שעות עבודתו וטען, כי על פיהם ניתן ללמוד את היקף השעות הנוספות שביצע מדי חודש בנתבעת.

5.הנתבעת טענה מחד, כי התובע לא ביצע שעות נוספות במהלך עבודתו וכי שעות עבודתו היו קבועות. בהמשך טענה, כי התובע ביצע שעות נוספות אולם קיבל על כך גמול שכונה בטעות "פרמיה" בתלוש השכר.

טענת זו נדחית. מדובר ברכיב בשכר שלא פורט בו מאום. לא ניתן לבדוק האם אכן מדובר בגמול שעות נוספות, אין פירוט של השעות הנוספות ואין פירוט של התעריף השעתי. כמו כן, תשלום שעות נוספות באמצעות רכיב פרמיה מנוגד להוראות החוק.

הנתבעת הציגה דוחות נוכחות של התובע במהלך כל תקופת עבודתו אשר מולאו באופן ידני על ידי הממונים על התובע. אין ספק, כי מדוחות הנוכחות שצורפו על ידי הנתבעת עלה, כי התובע אכן ביצע שעות נוספות במהלך עבודתו.

התובע טען, כי הדוחות הידניים שהופקו על ידי הנתבעת אינם מהימנים וכי בפועל, עבד שעות נוספות מעבר לרישומים שנערכו בדוחות.התובע כאמור פירט את גרסתו לשעות עבודתו החודשיות. ברם אולם, לא הציג בפנינו כל ראיה ממנה ניתן לבסס את גרסתו להיקף השעות.

לאחר ששקלנו ובחנו את טענות הצדדים והראיות אנו מקבלים את הרישומים המופיעים בדוחות הנוכחות של הנתבעת. מדובר ברישומים אותנטיים אשר נערכו בזמן אמת בקפדנות, באופן ברור ומדוייק ועדותם של עדי הנתבעת בדבר מהימנותם של הדוחות מקובלת עלינו.

6.למרות הרישומים המפורטים בדוחות הנוכחות של התובע, מהשוואתם אל מול נתוני שכר עבודתו עולה, כי הנתבעת לא שילמה לתובע שעות נוספות על פי דין ולא עמדה בחובותיה הרישומיות.

הלכה פסוקה היא, כי על המעביד האחריות לבצע רישום מדוייק של שעות העבודה של העובד ועל פי חישובי השעות לשלם לעובד גמול שעות נוספות על פי דין.

בתלוש השכר על המעביד לפרט את מניין השעות החודשיות של העובד, לבצע חישוב של מספר השעות הרגילות, חישוב של מספר השעות נוספות ולשלם לעובד גמול שעות נוספות בשיעור מתאים על פי היקף שעות עבודתו.