ברקוביץ נ' בנק הבינלאומי גבעתיים 31028

פסק דין

בפניי ערעור על פי חוק צ'קים ללא כיסוי שהגיש המבקש אברהם נעם ברקוביץ', כנגד הבנק הבינלאומי הראשון סניף גבעתיים.

הצדדים הגיעו ביניהם להסכם דיוני אותו הגישו למזכירות בית המפשט. בפועל הותירו לשיקול דעתי את הבקשה לגריעת צ'קים על פי הערעור.

זאת לציין ולהדגיש כי בפועל מתייחסת הבקשה ל-58 צ'קים שסכומם מסתכם לכ-250,000 ₪ אשר סורבו החל מ-23.4.2010 – צ'ק 1, ויתרתם ב-18.7.2010.

עוד יצויין ויודגש כי סירוב צ'קים אלה בתאריך אחד – 18.7.2010 היווה תוצאה של שביתה ששבת המשיב. זמני פרעון הצ'קים היו שונים במהלך של 14 ימים וסורבו בפועל רק בתום השביתה ב-18.7.2010.

אין חולק כי בזמני פירעון הצ'קים נשוא הערעור לא היה כיסוי לצ'קים אלה בחשבונות המערער (שני חשבונות אצל המשיב ).

טענות המבקש בקליפת אגוז הן:

כי במועד השביתה נבצר ממנו להפקיד צ'קים או כספים לחשבונותיו אצל המשיב באופן שיהיה כיסוי לצ'קים.

בעניין זה השיב המשיב, בתשובתו לערעור כי:

במהלך השביתה ניתן היה לבצע חלק מהפעולות לרבות הפקדות דרך סניפים של חברות בנות – בנק מס"ד, בנק פאג"י, ובנק אוצר החייל. אינפורמציה בעניין זה נמסרה לגרסת המשיב בתשובתו לפונים למוקד הבנק המשיב. לגרסת המשיב בסעיף 11 לתגובה, למבקש היה את מספר הפלאפון האישי של מנהלת הסניף, שכן נהג לעשות בו שימוש רב מדי יום. למרות זאת לא פנה ולא יצר קשר עם מנהלת הסניף על מנת לברר כיצד ידאג ויוודא כיסוי לצ'קים שמשך מחשבונותיו באופן שלא יסורבו בצירוף ההערה: אין כיסוי מספיק.

אין חולק כי עם סיום השביתה, היו חשבונותיו של המערער ביתרת חריגה גבוהה !

טענות המערער סומך את הערעור שהגיש על נוהג והסכם מכללא אותו לא ביסס באשר לא הניח לו כל תשתית עובדתית, על פיו , כל אימת שהיה נכנס לחריגה, היה מקבל הלוואה זמנית מהבנק המשיב בהסתמך על צ'קים מעותדים של לקוחות.

לא נוכחתי בחובה חוזית של הבנק המשיב לאפשר הלוואה ממין זה, שעליה אמור היה המבקש להסתמך חד משמעית. כל שטען בעניין זה המבקש בסעיף 38 לתצהירו לדוגמה, כי מכוח הסכם מכללא והנוהג בין הצדדים בביצועו כאמור לא הצביע, היה סמוך ובטוח כי הבנק יאפשר לו הפקדת המחאות דחויות כנגד הלוואה מתאימה.

כפי שהבהירה ב"כ הבנק שהתייצבה אתמול לפני, גם למקרה והיה מפקיד המחאות עתידות לצד בקשה להלוואה, בטרם מתן הלוואה היה הבנק בוחן אותם, מאשר או לא מאשר אותם, הכול לפי המקרה !. במקרה דנן, הגם שעמד לרשות המבקש פרק זמן של שלושה ימים למן סיום השביתה להפקיד את ההמחאות המעותדות, ולהפקיד, כך לגרסתו, 80,000 ₪ במזומן שעמדו לרשותו כטענתו, באופן שלפחות חלק מהצ'קים יכובדו על ידי המשיב – לא פעל כך, לא דאג לכיסוי לצ'קים כאמור, לא הפקיד כספים מזומנים, לא כל שכן המחאות מעותדות.

משכך, גם אם הסתמך על הסכם שלא הוכיח, הרי שלא מילא את חלקו בהסכם זה, ולא הפקיד המחאות עתידיות ולא הפקיד מזומנים כאמור, באופן שהיה מאפשר למשיב, להפעיל את שיקול דעתו המקצועית בבקשה למתן הלוואה.

בנסיבות אלו דין הערעור להידחות. לא מצאתי כי הבנק חב חובה חוזית כלפי המערער בהעמדת הלוואות בתנאים כלשהם בסכום כלשהו , בפרק הזמן הרלוונטי כך שימנע סירוב הצ'קים נשוא הערעור.

אשר על כן דוחה את הערעור.

נוכח דחייה כאמור, מצד אחד, ונוכח ההסכם הדיוני בין הצדדים מצד שני, מורה על העברת הפיקדון שהפקיד המערער לטובת המשיב על ידי גזברות בית המשפט.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"א, 04 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.