ברקוביץ ואח' נ' טרקלין חשמל בעמ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים על החלטת כב' הרשמת הגב' רויטל באום בתיקי הוצל"פ 02-98069-10-1 ו- 0298068-10-0 ולפיה דחתה את בקשת המערערים להפחית את צווי החיוב בתשלומים בתיקים הנ"ל. מדובר בהחלטה אחרונה בשרשרת החלטות הנוגעות לאותו עניין ושניתנו ע"י רשמי הוצל"פ שונים.

הבר"ע הוגשה יחד עם בקשה לעיכוב הליכים ובקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

בתמצית,נטען בערר כי למערערים אין הכנסות למעט 1,500 ₪ שמשתכר המערער 1 שעוסק בעבודות מזדמנות ועונתיות וכי המערערת 2 איננה עובדת כלל (סעיפים 29-31 לבר"ע).

ביום 31.3.11 ניתנה החלטתי לפיה נדחתה הבקשה למתן פטור מאגרה וניתן עיכוב הליכים כנגד תשלום חודשי בסך 1000 ₪ ביחס למערער 1 ו-700 ₪ ביחס למערערת 2.

ההחלטה מיום 31.3.11 מטילה ספק וצל כבד על נכונות טענות המערערים שכן כבר באותו שלב לכאורי ועוד לפני שנשמעה ולו בדל טענה מצד המשיבים,נראה היה לכאורה שלא סביר שהמערערים מתקיימים מהכנסה של כ-1500 ₪ לחודש כפי שניסו להציג בכתבי בי דין.

התיק נקבע לדיון אליו התייצבו המערערים וב"כ המשיבים 4-5 ו-12 שגם הגישו תגובה וראיות שונות.

איש מהצדדים לא ביקש לחקור עדים,הצדדים ניסו להגיע להסדר והדבר לא צלח,המשיבים מסרו הודעות שונות לאחר הדיון,המערערים לא הגיבו לאותן הודעות וההכרעה תנומק באופן תמציתי שכן העניין ברור ופשוט.

המערערים ירדו מנכסיהם וטענו בפני כב' רשמי ההוצל"פ (במספר בקשות) כי יכולתם הכלכלית נמוכה ביותר,כי הם חסרי כל וכי המערער 1 משתכר שכר של 1,500 ₪ לחודש וגם זאת בעבודה עונתית באולם אירועים ועל כך הוצגו תלושי שכר ואישור מאת החברה המנהלת את אולם האירועים.

מהחומר שבפני עולה כי המערערים לא הצהירו באופן מהימן וכי בפועל המציאות שונה מן הקצה אל הקצה.

עולה כי המערערים הם אנשי חברה מוערכים,המערער 1 נחשב לשף בעל שם והם מנהלים גן אירועים מפואר מאד ששופץ לאחרונה בשם "שמורתה" בקיבוץ אפק כשמאחורי החברה המנהלת את הגן עומד (לכאורה) בנם שבכלל גר במרכז הארץ ואין לו נגיעה מעשית למקום.

המשיבים הציגו חומר מגוון,חקירה כלכלית,גזרי עיתונים,מסמכים והפניות לאתרי אינטרנט מהם עולה כי המערערים ובעיקר המערער 1 הם הרוח החיה,בעלי האינטרס,בעלי המוניטין במקום (למעשה הבעלים) והם ורק הם גם זוכים לסיקור עיתונאי ולשבחים מרובים על ניהול הגן וחברת הקייטרינג בשם "גידיס" עליה מנצח מר גידי ברקוביץ'-המערער 1 ואשר הקישור עליה מופיע באתר גן האירועים.

עיתון ידיעות חיפה מיום 30.4.10 שצורף ע"י משיבה 5 פרסם (ולא "מיוזמתו") כי:

"גידי וחנה ברקוביץ חנכו בחמישי האחרון את גן האירועים שמורתה שבבעלותם".

"בעלים","מנהל" ושף (ללא מירכאות) של גן אירועים איננו משתכר 1,500 ₪ לחודש,כנראה שגם לא פי 10 מכך ויש להניח שהרבה יותר,כמה? לא ברור שכן המערערים נמנעו מלהגיש דוחות של החברה/ות,גם לא הוגש תצהיר של בנם (ופירוט נכסים של כלל ילדיהם שמתבקש בנסיבות) והדברים מדברים בעד עצמם. המערערים הם אלו שבפועל שולטים על כל תלוש שכר או מסמך שיוצא מאותה חברה (או מאותן חברות שכן עולה שיש גם חברת קייטרינג הקשורה למערערים ולגן האירועים).

מסתבר שגם המצג שיצרה המערערת 2 איננו משקף את המציאות,לא מדובר באשה מובטלת המרותקת לביתה אלא במי שמנצחת עם בעלה במלאכת מחשבת על ניהול גן האירועים כפי שציינו הממליצים באתר "מתחתנים" שהעתק ההמלצה צורף ע"י משיבה 5:

"לגידי וחנה,גידי האוכל היה מצוין...

גידי וחנה המקסימים עשו לנו את האירוע שחלמנו עליו..."

זאת ועוד,מסתבר מדו"ח חקירה שצירף משיב 12 שהמערערים עברו לגור בשכירות במגדל יוקרתי ברחוב התאנה 9 בנשר (צמוד לסביוני דניה) וגם מגורים אלו מעידים על יכולת כלכלית העולה פי כמה מונים מזו המתוארת בכתבי הטענות השונים שהוגשו מטעם המערערים בערכאות השונות.

לא רק שלא צריך להתערב בהחלטות כב' רשמי ההוצל"פ,החלטות אלו אף עושות חסד עם המערערים ואם מי מהצדדים סבור שיש לשנות את צווי התשלומים שניתנו בהוצל"פ,ניתן יהיה לעשות בדרך המותווית בחוק ובתקנות ההוצל"פ ולאחר שתיפרש היריעה העובדתית באופן ובשקיפות מלאים.