ברסקי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף.

כתב התביעה מתבסס על הסכם ביטוח כאשר לטענת התובעת, המשיבה, בקרות מקרה הביטוח, היה על הבנק, בהיותו המבטח, לשלם למשיבה את עלויות תיקון הנזקים.

לטענת המשיבה, הפכה הדירה ל"דירה בסכנה" והמשיבה הפסיקה לשלם את תשלומי המשכנתא, עניין שבעקבותיו נקט המבקש בפעולות כנגדה.

2.המשיבה עתרה בכתב התביעה, לחייב את המבקש לתקן את הטעון תיקון בדירתה, לשלם לה את כל ההוצאות הכרוכות בתביעה זו, לחייב את הבנק להשיב לה את תשלומי ביטוח החיים בהם חוייבה שלא כדין וכן לחייב את המבקש לבטל את כל תיקי ההוצל"פ שנפתחו ביוזמתו כנגד המשיבה. עוד עותרת המשיבה לפיצוי בגין החודשים בהם נאלצה לגור בשכירות בגלל מצב הדירה וכן לפיצוי בגין "פגימת נפש".

3.לכתב התביעה צורפה פוליסת ביטוח של חברת "הראל". הפוליסה אינה מזכירה כלל את המבקש ולולא כתב התביעה, לא ניתן היה לקשור בין הפוליסה למבקש. כמו כן, מכתביה של המשיבה, המצורפים לכתב התביעה, נשלחו לחברת "כלל" וכך גם צורפה תשובתה של "כלל" לפיה מאחר שהמדובר בנזקים שנגרמו מחדירת מים מקומה עליונה, הרי שהדבר אינו מכוסה במסגרת פוליסה באמצעות בנק טפחות. לכתב התביעה צורף גם מצב חשבון לשנת 2008 אצל בנק מזרחי טפחות ממנו עולה כי בוצע ביטוח באמצעות "מזרחי טפחות סוכנות לביטוח (1989)". עוד צורף גם טופס הזמנת שירות של "שחר נזקי צנרת בע"מ" ממנו עולה כי בביקור בדירה אובחנה רטיבות בתקרת המטבח כתוצאה מרטיבות בקומה העליונה.

4.המבקש הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף, עוד טרם הגשת כתב ההגנה, והבקשה הועברה להחלטתי.

עיקרי טענות המבקש כדלקמן:

א.לא קיים נתבע בשם שצויין על גבי כתב התביעה.

ב.לבית המשפט אין סמכות לבטל תיקי הוצל"פ, כפי עתירת המשיבה.

ג.עילת התביעה אינה ברורה. התבקשו סעדים שונים ומגוונים הכוללים גם סעדים כספיים וגם סעד הצהרתי וצו עשה, כאשר לא ניתן לעשות כך.

ד.התביעה לא כומתה ולא שולמה אגרה כנדרש בתביעה כספית.

5.המשיבה הגישה תגובתה לבקשה.

ביום 25/4/2010 קיימתי דיון במסגרתו השמיעו הצדדים טענותיהם.

במהלך הדיון, חזר בו ב"כ המשיבה מעתירתו בכתב התביעה לביטול תיקי ההוצל"פ וכן ביקש להגיש כתב תביעה מתוקן אשר יתייחס לטענות המבקש. יובהר כי במהלך הדיון הוסברו, אחת לאחת, טענות המבקש בבקשתו לדחייה על הסף והובהר למשיבה כי ניתנת לה הזדמנות, אף בהסכמתו האדיבה של ב"כ המבקש, להגיש כתב תביעה מתוקן.

ואכן, הוגש כתב תביעה מתוקן, בו תוקן שם המבקש לשמו הנכון, אולם לא הוספה חברת הביטוח שביטחה את הדירה נשוא התביעה. כמו כן, ויתרה המשיבה על עתירותיה בכתב התביעה המקורי ליתן צו עשה כלפי המבקש, להורות על ביטול תיקי ההוצל"פ ועל עתירתה להורות על הפסקת כל ההליכים בגין המשכנתא.

6.במצב זה, נותרה על כנה טענת המבקש לחוסר עילה. לטענתו, נדרשו בכתב התביעה מספר סעדים אשר אינם מוגדרים, כגון עתירת המשיבה לקבל "דמי פגימת נפש" וביניהם אף סעדים כספיים אשר לא כומתו ולא שולמה בגינם אגרה.

7.עיינתי בבקשה, בתגובה, בכתב התביעה המקורי ובזה המתוקן וכן בפרוטוקול הדיון מיום 25/4/2010 והגעתי לכלל דעה כי דינה של התביעה להימחק על הסף, כפי שיוסבר להלן.

8.תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את המקרים שבהם ניתן לצוות על מחיקת תביעה – כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילה, כאשר שוויו של נושא התביעה נישום בחסר וכאשר לא שולמה אגרה מספקת. אין המדובר ברשימה סגורה.

מטרת הגשתן של בקשות לסילוק על הסף, הינה ייעול ההליך השיפוטי. בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה כאמור, רק במקרה שבו התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש בסיומו של ההליך. עוד נקבע כי אם חוסר העילה נובע מטענות עובדתיות, ייטה בית המשפט להתיר את תיקון כתב התביעה, כל עוד הדבר לא יגרום לעיוות דין.