ברסלבר ואח' נ' עיריית צפת

החלטה

לפניי בקשה לצירוף המבקשים 1-4 כמשיבים, בערעור שהוגש מטעם המערערים. המערערים מתנגדים לצרוף המבוקש מן הטעם כי לא ייגרם למבקשים כל נזק אם לא יצורפו כמשיבים לערעור.

לאחר שעיינתי עיין היטב בטענות הצדדים על כל מצורפיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לצירוף להתקבל, כפי שאפרט להלן.

המתווה הנורמטיבי:

תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער, יהיה משיב בערעור".

על תקנה זו נאמר בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 810, כדלקמן:

"... כתב הערעור יהא פגום אם ישמיט ממנו המערער את שמו של אחד הנתבעים, והנתבע שכלפיו הוגש הערעור יוכל להתנגד לשמיעתו מחמת הפגם ואפילו להשיג ביטול הערעור על אתר" (ההדגשות של נ"מ).

בע"א 1439/90 מדינת ישראל נ' הום חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(2) 346 בעמ' 354 נפסק כי כתב ערעור ממנו הושמט שם אחד הנתבעים הינו פגום. מטרת תקנה 424 היא להביא לפני בית המשפט את כל בעלי הדין שיש להם נגיעה לדיון בערעור, ואשר הערעור עשוי להשליך על עניינם.

בבש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי, פ"ד נה(5) 357, בעמ' 359 פסק המשנה לנשיא כב' השופט ש' לוין כי התקנה הנ"ל אינה תקנה "טכנית גרידא", שכן אי צירוף כל בעלי הדין יכול לגרום לתקלות חמורות בהליך, כגון שתוצאת פסק הדין לא תחייב את בעל הדין שלא צורף ולא ניתנה לו זכות הטיעון בערעור.

צד המעוניין להימנע ממשלוח הודעת ערעור לצד מסוים, רשאי להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט על פי תקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין. עוד רשאי צד מעוניין לבקש כי בית המשפט, יגדיר בעל דין כצד פורמלי בלבד, ובהתאם לתקנה 445(5) לתקנות סדר הדין. בשים לב לכך כי העובדה שהמערער איננו מבקש סעד מסוים כנגד צד מסוים, אינה הופכת את אותו הצד באופן אוטומטי למשיב פורמלי, הואיל שצד אחר יכול לבקש להשאירו כמשיב מפאת היותו בעל דין דרוש מכוח תקנה 424, ובדומה לתקנה 24 לתקנות סדר הדין (ראה בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי, פ"ד נה(5) 357; ע"א 8867/07 נורד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם 29.12.2008).

מן הכלל אל הפרט:

תחילה אדגיש כי די בעובדה שהמערערים היו בגדר נתבעים בפסק הדין קמא (ראה נספח 4 לבקשה) כדי לצרפם כמשיבים בערעור.

יתירה מכך, כתב הערעור שהגישו המערערים מתייחס לזכויותיהם הלכאוריות בבית המצוי ברחוב י"ז בצפת, הידוע כגוש 13069 חלק מחלקה 150 (להלן: "הנכס"). למבקשים זכויות קנייניות בנכס זה כעולה מנספח 3 לבקשתם (הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ואשר כולל בין היתר את זכויות המבקשים בנכס).

במצב דברים זה ברור כי זכויותיהם של המבקשים עשויות להיפגע אם יתקבל הערעור, על כן הם בעלי דין דרושים להליך.

אדגיש עוד כי דברים אלו עולים באופן ברור מכל ההליכים שהתנהלו עד כה בפני בית המשפט קמא, על כן תמוהה התנגדות המערערים לבקשה.

לפיכך, הריני מורה על צירופם של המבקשים 1-4 כמשיבים בערעור זה.

כתב ערעור מתוקן יוגש תוך 45 יום מהיום ולאחר מכן יובא התיק בפני כב' ס. הנשיא השופט י. כהן להחלטתו.

החלטתי זו ניתנה בהעדרו של כב' ס. הנשיא השופט י. כהן אב"ד במהלך הפגרה.

שאלת הוצאות בקשה זו ידונו יחד עם הערעור לגופו.