ברסי נ' שחף נכסים סניף הוד השרון

החלטה

ביום 21.12.2010 ניתן פסק דין בתיק 13629-03-10 מפי כב' הרשמת עדי אייזדורפר בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, בו חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של 34,104 ₪ וכן הוצאות משפט.

בהסתמך על פסק הדין נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המבקשת.

המבקשת הגישה תביעה לביטול פסק הדין עקב מרמה. בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה זו לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

לטענת המבקשת, הראיה המרכזית בתיק זויפה. כל פניותיה למשיב לקבלת המסמך, שנטען שזויף, נדחו. כל עוד לא קיימת חוות דעת שקובעת כי מדובר במסמך אותנטי, לא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים נמוכים.

מכאן שבתביעה לביטול פסק הדין קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה, ונראה כי סיכויי התביעה סבירים בהחלט, כך לטענת המבקשת.

באשר לשאלת מאזן הנוחות, מפרטת המבקשת הנזק שייגרם לה באם לא יעוכבו הליכי הוצל"פ. המבקשת הינה אלמנה, המתפרנסת מקצבת תלויים, אשר חשבונותיה עוקלו ומשכך אינה מסוגלת להוציא הכספים שמקבלת מהביטוח הלאומי. כן מציינת המבקשת כי היא נמצאת במצב כספי אנוש.

בתגובה לבקשה, טוען המשיב כי בכתב התביעה אין ולו ראייה אחת נוספת, חדשה, שלא עלתה בפניי בית המשפט בדונו בתיק העיקרי. בעניין טענותיה לגבי זיוף המסמך, נחקרה המבקשת על ידי ב"כ המשיב ורק לאחר מכן נתנה הסכמתה לפסיקת בית המשפט לפי סעיף 79א.

באשר למאזן הנוחות מציין המשיב כי המבקשת משתכרת סך של 3,500 ₪ דמי שכירות מנכס אשר בבעלותה. כן טוען כי המבקשת מתגוררת בדירה יקרה, משלמת כספים תוך העדפת נושים פסולה, מממנת שכר לימוד לילדיה הבוגרים ומנהלת עסק כמאמנת אישית.

בחינת פרוטוקול הדיון בתיק 13629-03-10 אשר צורף על ידי המבקשת לכתב התביעה מעלה כי טענת הזיוף אכן הועלתה כבר בשלב הדיון. כמו כן המבקשת היתה מיוצגת, ורק לאחר העלאת טענת הזיוף ניתנה הסכמתה לפסיקה לפי סעיף 79א.

מבלי לקבוע מסמרות באשר לתוצאות ההליך, על פניו נראה כי קיים קושי לקבוע בשלב זה מהם סיכויי התביעה.

באשר למאזן הנוחות, לאור טיעוני הצדדים, ומבלי שאלה הוכחו בפניי, לא מצאתי כי מאזן זה נוטה חד משמעית לכיוונה של המבקשת.

בע"א 2138/10 מועצה מקומית דלית אל כרמל (לשעבר חלק מעירית כרמל) נ' סונול ישראל בע"מ נקבע על ידי כב' השופט י' דנצינגר:

"הלכה היא כי כאשר מדובר בעיכוב ביצוע על חיוב כספי, נטייתו של בית המשפט הינה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, אלא במקום בו קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרת את כספו (ראו: עניין מגדל, שם; עניין כלל, לעיל, בפסקה 9) או במקום בו הסכום בו חויב המבקש עלול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, עד כדי כך שאף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. (ראו: ענין סאג'ור, לעיל, בפסקה 6).

ובהמשך ההחלטה –

"עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מהווה "איזון הולם בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, ובין הכלל לפיו אין לעכב ביצוע חיוב כספי לבין החריג לכלל"."

גם במקרה שבפניי נראה כי איזון הולם בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, יושג על ידי עיכוב חלקי.

לפיכך הנני מורה כי הליכי הוצאה לפועל בתיק 01-21221-11-9 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יעוכבו בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 20,000 ₪.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.