ברסוצקי נ' ידיעות תקשורת בע"מ

החלטה

1.בפני שתי בקשות. האחת, בקשת המערער להארכת המועד להגשת ערעור. השניה, בקשה לפטור מאגרת בית המשפט.

2.ביום 28.10.2001 ניתן כנגד המערער פסק דין בהעדר הגנה ובמעמד צד אחד. לטענת המערער, נודע לו לראשונה על קיום פסק הדין רק לאחר שביום 15.5.2008 קיבל התראה על פקודת מאסר בתיק אשר נפתח למימוש פסק הדין נגדו בלשכת ההוצל"פ.

3.המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין. ביום 28.10.2008 בית המשפט, מפי כבוד הרשם רובס, דחה את הבקשה, על החלטה זו הוגש ערעור.

4.אדון בבקשות המערער אחת לאחת.

בקשת המערער להארכת המועד להגשת הערעור

5.לטענת המערער, החלטת כבוד הרשם, הומצאה לבא כוחו דאז רק ביום 31.10.2008 ואילו האחרון שהה בחו"ל באותה העת והודיע למערער על דחיית הבקשה רק בחודש נובמבר 2008. לאחר שנודע לו על דחיית הבקשה הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בנוסף הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

6.ביום 27.4.2009 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי אשר הפחית את גובה הערובה לסך של 5,000 ₪ והעיר במאמר מוסגר, כי החלטת כבוד הרשם רובס הייתה החלטה אחרת ולא פסק דין.

7.מכיוון שלא היה בידי המערער סך של 5,000 ₪ ולאור הערת בית המשפט המחוזי, מחק המערער את כתב הערעור בבית המשפט המחוזי והגיש את הערעור בבית המשפט השלום.

8.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מחדלי המערער אינם מצדיקים התרת אורכה להגשת ערעור. זהו ערעור המוגש בפעם השנייה על ידי המערער, שמגיש את בקשותיו באיחור שוב ושוב, בעוד שמדובר בהחלטה חלוטה שניתנה ביחס לפסק דין שניתן לפני 8 שנים והכול בעודו מיוצג.

דיון

9. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הוא מועד הקבוע בחיקוק - תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), ועל כן לצורך הארכתו נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו, בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות.

10.באשר לשאלה מהו "טעם מיוחד" נפסק: "טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין." (בש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3) 3082, 3084 (2006)).

11."טעם מיוחד" נבחן כאמור בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. האם נסיבות המקרה דנן מצביעות על טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור? עיון בהחלטה נשוא הערעור, בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשה ובתגובה לה מעלה, כי התשובה לשאלה זו חיובית.

12.בית המשפט הכיר בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות הערעור ויש שראו בה אף ערך חוקתי (ראו: רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל, תק-על 2006(1) 1459 (2006)). כמובן שיחד עם זאת אין מדובר בזכות מוחלטת ועליה להישקל כנגד עקרונות מערכתיים מתחרים.

13.באשר לטעם האיחור טען המערער, כאמור, כי האיחור נבע מטעות שבדין כשסבר שערעור על החלטת כב' הרשם מוגש לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום והוא הגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט זה ומשכך, חלף המועד להגשת הערעור בפני בית המשפט זה.

14.בשנים האחרונות חל ריכוך בפסיקה בכל הנוגע לטעות שבדין (ראו למשל: רע"א 9073/01 סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 2002(1) 746 (2002);רע"א 4223/06 כץ נ' גוטליב, תק-על 2006(3) 712 (2006)) ונקבע, כי טעות כאמור מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, כל שכן בענייננו כאשר מדובר באיחור קצר בלבד.

15.איחור המבקש בהגשת ערעורו לבית משפט זה נובע רובו ככולו ממשך הזמן בו הוגש ונדון ערעורו בבית המשפט המחוזי. אני מאריך את המועד להגשת הערעור.

בקשת המערער לפטור מאגרת בית משפט

16.תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט אגרות התשס"ז - 2007 (להלן: "תקנות האגרות") קובעת כי: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".