אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברסוצקי נ' ידיעות תקשורת בע"מ

ברסוצקי נ' ידיעות תקשורת בע"מ

תאריך פרסום : 29/01/2010 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום חיפה
12719-06-09
27/12/2009
בפני השופט:
יהושע רטנר

- נגד -
התובע:
יעקב ברסוצקי
הנתבע:
ידיעות תקשורת בע"מ

החלטה

1.בפני שתי בקשות. האחת, בקשת המערער להארכת המועד להגשת ערעור. השניה, בקשה לפטור מאגרת בית המשפט.

2.ביום 28.10.2001 ניתן כנגד המערער פסק דין בהעדר הגנה ובמעמד צד אחד. לטענת המערער, נודע לו לראשונה על קיום פסק הדין רק לאחר שביום 15.5.2008 קיבל התראה על פקודת מאסר בתיק אשר נפתח למימוש פסק הדין נגדו בלשכת ההוצל"פ.

3.המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין. ביום 28.10.2008 בית המשפט, מפי כבוד הרשם רובס, דחה את הבקשה, על החלטה זו הוגש ערעור.

4.אדון בבקשות המערער אחת לאחת.

בקשת המערער להארכת המועד להגשת הערעור

5.לטענת המערער, החלטת כבוד הרשם, הומצאה לבא כוחו דאז רק ביום 31.10.2008 ואילו האחרון שהה בחו"ל באותה העת והודיע למערער על דחיית הבקשה רק בחודש נובמבר 2008. לאחר שנודע לו על דחיית הבקשה הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בנוסף הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

6.ביום 27.4.2009 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי אשר הפחית את גובה הערובה לסך של 5,000 ₪ והעיר במאמר מוסגר, כי החלטת כבוד הרשם רובס הייתה החלטה אחרת ולא פסק דין.

7.מכיוון שלא היה בידי המערער סך של 5,000 ₪ ולאור הערת בית המשפט המחוזי, מחק המערער את כתב הערעור בבית המשפט המחוזי והגיש את הערעור בבית המשפט השלום.

8.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מחדלי המערער אינם מצדיקים התרת אורכה להגשת ערעור. זהו ערעור המוגש בפעם השנייה על ידי המערער, שמגיש את בקשותיו באיחור שוב ושוב, בעוד שמדובר בהחלטה חלוטה שניתנה ביחס לפסק דין שניתן לפני 8 שנים והכול בעודו מיוצג.

דיון

9. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הוא מועד הקבוע בחיקוק - תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), ועל כן לצורך הארכתו נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו, בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות.

10.באשר לשאלה מהו "טעם מיוחד" נפסק: "טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין." (בש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3) 3082, 3084 (2006)).

11."טעם מיוחד" נבחן כאמור בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. האם נסיבות המקרה דנן מצביעות על טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור? עיון בהחלטה נשוא הערעור, בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשה ובתגובה לה מעלה, כי התשובה לשאלה זו חיובית.

12.בית המשפט הכיר בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות הערעור ויש שראו בה אף ערך חוקתי (ראו: רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל, תק-על 2006(1) 1459 (2006)). כמובן שיחד עם זאת אין מדובר בזכות מוחלטת ועליה להישקל כנגד עקרונות מערכתיים מתחרים.

13.באשר לטעם האיחור טען המערער, כאמור, כי האיחור נבע מטעות שבדין כשסבר שערעור על החלטת כב' הרשם מוגש לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום והוא הגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט זה ומשכך, חלף המועד להגשת הערעור בפני בית המשפט זה.

14.בשנים האחרונות חל ריכוך בפסיקה בכל הנוגע לטעות שבדין (ראו למשל: רע"א 9073/01 סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 2002(1) 746 (2002);רע"א 4223/06 כץ נ' גוטליב, תק-על 2006(3) 712 (2006)) ונקבע, כי טעות כאמור מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, כל שכן בענייננו כאשר מדובר באיחור קצר בלבד.

15.איחור המבקש בהגשת ערעורו לבית משפט זה נובע רובו ככולו ממשך הזמן בו הוגש ונדון ערעורו בבית המשפט המחוזי. אני מאריך את המועד להגשת הערעור.

בקשת המערער לפטור מאגרת בית משפט

16.תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט אגרות התשס"ז - 2007 (להלן: "תקנות האגרות") קובעת כי: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ