החלטה
לפני בקשת המבקשת ליתן לה רשות להגן בתביעה שהוגשה נגדה על ידי התובעת-המשיבה.
על פי כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, התובעת, עו"ד במקצועה, קיבלה על עצמה את יצוג הנתבעת-המבקשת, וייצגה אותה בהליכים משפטיים בינה ובין בעלה בבית המשפט לענייני משפחה ובצו הגנה בבית המשפט השלום ברחובות.
על פי כתב התביעה ובהתאם להסכם שכר טרחה שנערך עם המבקשת, נותרה המבקשת חבה לה סכום של 39,565 ₪ (ראה תיקון כתב תביעה בבשא 2159/09).
הנתבעת-המבקשת טוענת, כי אינה חבה למשיבה שכר טרחה נוסף על הסכום אותה שילמה לתובעת.
לטענת הנתבעת, היא חתמה על הסכם שכר הטרחה שצורף כנספח א' לכתב התביעה, מתוך לחץ וכפייה. עוד טוענת הנתבעת-המבקשת, כי מספר סעיפים בהסכם שצורף לא נכללו בטיוטא שהוגשה לעיונה, וכי סעיפים אלו לא הובאו לידיעתה עת חתמה על ההסכם.
כמו כן, טוענת הנתבעת-המבקשת בבקשת הרשות להגן, כי לא ידעה שגם אם התובעת תפסיק את הטיפול המשפטי במבקשת היא תאלץ לשלם לה את כל שכר הטרחה.
עוד טענה המבקשת, כי ביצעה תשלומים נוספים עליהם לא קיבלה קבלה, ותשלומים אלו לא קוזזו מסכום התביעה.
כמו כן, טענה המבקשת, כי התובעת התנהגה בחוסר תום לב במהלך ניהול המשא ומתן.
דיון
הלכה היא, כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).
על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:
"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).
"מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות" (ע"א 543/86 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות, פ"ד מב(3) 339).
בענייננו תצהירה של המבקשת סתמי ואינו מגובה בכל מסמכים, כך למשל המבקשת לא צירפה קבלות נטענות לתשלומים ששילמה, כך גם לא צורפו העתקים מתשלומים ששולמו לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ וכך גם טענותיה אשר להיות החוזה חוזה אחיד מקפח.
מאחר שהדיון בבקשת רשות להתגונן מהווה בחינה ראשונית ומוקדמת האם יש לנתבע הגנה אפשרית כלשהי, והאם יש לכאורה הגנה שאם תוכח במשפט תוכל לשמש כהגנה אפשרית כנגד התביעה, יש לבחון את טענות ההגנה של הנתבעת-המבקשת.
