החלטה
התובע, עו"ד במקצועו, הגיש לפני קרוב לשנתיים תביעה לפיצויו בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה שהנתבעים לא גילו לו (ואף הסתירו ממנו) את מלוא המידע הרלבנטי ביחס לעברו של רכב מסוג סובארו אימפרזה, אותו רכש מהנתבעת 1 ביום 8.9.06 בתמורה לסך של 60,500 ₪.
תביעת התובע, שכללה סעדים שונים (אלטרנטיביים), הסתכמה מבחינה כספית (בהנחה שהרכב אינו מוחזר לידי הנתבעים כבקשתו של התובע) לסך של למעלה מ-80,000 ₪ הכוללים סך של 20,000 ₪ בגין הפרש בין שווי הרכב הנכון בהתחשב שקילומטראז' שגמע הרכב בפועל (משהתברר כי מד האוץ אינו משקף את הנתון הנכון) לבין המחיר שבו נרכש.
בבקשתו בפני, אשר יש לומר כי הוגשה כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה ולאחר שהצדדים הגישו תצהירים בהתאם להוראותי, והתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, מבקש התובע לתקן את תביעתו כך שיכלל בה טיעון ביחס למסירת מידע מטעה מצד הנתבעים באשר לאופי השימוש שנעשה ברכב קודם לעסקה נשוא התביעה. התובע מודה כי נאמר לו שהרכב היה בשימוש "ליסינג" אולם לא צויין כי מדובר היה בשימוש חברה מרובה נהגים, אלא בשימוש על ידי נהג יחיד.
כמו כן מבקש התובע להגיש חוות דעת שמאי מטעמו באשר לשווי הרכב "האמיתי" לו היו מובאים בפני התובע מלוא הנתונים הרלבנטיים (קילומטראז' גבוה יותר ושימוש בליסינג מרובה נהגים).
אציין כבר עתה כי רשות לתובע להגיש חוות דעת מטעמו ניתנה זה מכבר בהחלטתי בדיון (אם כי חלו עיכובים ממושכים, בין השאר, בשל הליכי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים), כך שאין כל בסיס להתנגדות הנתבעים להגשתה. אלא שהנתבעים מתנגדים נחרצות לבקשה לתיקון כתב התביעה כמבוקש, ובכל מקרה טוענים כי יש להתנות תיקון כזה בתשלום הוצאותיהם.
התנגדות הנתבעים מבוססת על שלושה אדנים:
הראשון, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף לא ניתן בה כל נימוק משכנע מדוע הבקשה מוגשת רק כעת והכיצד התובע, שהוא עו"ד במקצועו, לא כלל את מלוא טענותיו בכתב התביעה המקורי. לטענת הנתבעים, ככל שהתובע היה פונה לקבל חוות דעת שמאית (שהיא צריכה לעמוד בבסיס תביעה בדבר הפרשי שווי הרכב) קודם להגשת התביעה, היו נודעים לו מלוא הפרטים הרלבנטיים.
השני, הבקשה לתיקון הינה בבחינת "חכמה לאחר מעשה", דהיינו לאחר הגשת תצהירי הצדדים מבקשת התובע לשפר את ניסוח כתב תביעתו ולהוסיף טענות שלא הועלו קודם להן, וזאת בחוסר תום לב.
השלישי – השיהוי בהגשת הבקשה שגרם לנתבעים להוצאות מיותרות שכן יצטרכו לערוך כתב הגנה חדש ולהגיש תצהירים חדשים/נוספים.
לאחר שקילת מלוא טיעוני הצדדים ועל אף שהתנהלות התובע בהליך זה, במיוחד לאור היותו עו"ד, איננה מעידה על "שקידה מספיקה" באשר לניהול ההליך. אמנם נכון כי חוות דעת שמאי אין הכרח לצרף לכתב התביעה (להבדיל מחוות דעת בתחום הרפואי) אולם נכונה טענת הנתבעים כי הגשת התביעה, ללא שהתקבלה קודם לכן חוות דעת שמאי, מעט תמוהה שכן כיצד הגיע התובע לחישוב שווי הרכב האמיתי, לטענתו בכתב התביעה, וכיצד התכוון להוכיחו?
אלא שלמרות זאת לא מצאתי שיש בנימוקי הנתבעים להביא לדחיית הבקשה, גם לא הטעם של אי הגשת תצהיר תומך. גישת הפסיקה באשר לתיקון כתבי טענות הינה גישה ידועה וליברלית באופייה, וכל עוד לא גורם התיקון המבוקש נזק שאינו "בר תיקון" בפסיקת הוצאות, הנטיה היא, להתיר את התיקון.
לפיכך אני נעתרת לבקשת התובע, ומתירה לו להגיש כתב תביעה מתוקן, אליו תצורף גם חוות דעת השמאי, אולם זאת בכפוף לפסיקת הוצאות בסך של 1,500 ₪ לטובת הנתבעים, אשר ישולמו בתום ההליך.
כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 15 יום. כתב הגנה מתוקן, ככל שברצון הנתבעים להגיש, יוגש בתוך 15 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
אנצל הזדמנות זו לחזור ולהציע לצדדים ליתן הסכמה לניהול ההליך על דרך הפשרה, כאשר התקרה לפסיקת בית המשפט תעמוד על סך של 15,000 ₪ (ללא אפשרות להחזרת הרכב, כמובן) בצירוף הוצאות ושכ"ט לפי שיקול דעת ביהמ"ש.
לחלופין, ככל שהצדדים יביעו לכך נכונות, ניתן להפנותם להליך גישור בפני מר אורי גורביץ, מומחה ומגשר מוערך על ידי בית המשפט (הליך הכרוך, כמובן, בתשלום).
לאחר הגשת כתב הגנה מתוקן או בחלוף המועד להגשתו ובהעדר הודעה אחרת של הצדדים עד לאותו המועד, ינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.
התיק יעלה לעיוני עם הגשת כתב הגנה מתוקן ולכל המאוחר ביום 15.9.13.
ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.
