ברכיה נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. עיינתי בטענות הצדדים באשר לבקשת התובע לביטול הצו למשרד הרישוי, שניתן לבקשת הנתבעים, בדבר פרטי רשיונו של נתבע 2. מצאתי שדין בקשת התובע להידחות ממספר טעמים. ראשית, הואיל והלכה למעשה לא שוכנעתי כל עיקר מטיעוני התובע כי נגרם לו כל נזק מהותי (ודומה שההיפך הוא הנכון). המידע שהתבקש – לבקשת הנתבעים עצמם (כעולה גם מנוסח הבקשה) – נוגע לפרטי רשיונו של נתבע 2 עצמו. עסקינן במידע שמתבקש על ידי נתבעים כדבר שבשגרה ונועד לקדם בירורן הענייני והיעיל של סוגיות עובדתיות פוטנציאליות, שאין חולק (גם אליבא דהתובע) כי הן מהותיות לצורך ניהולה הענייני והיעיל של התובענה. חזקה, כי זהו גם אינטרס התובע. שנית. לבקשת התובע למתן פסק דין על פי צד אחד כנגד נתבע 2 (אליה אתייחס עוד להלן), לא צירף התובע כל אסמכתא כי אמנם המציא את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין לידי נתבע 2. עוד בטרם הומצאה האסמכתא הוצהר (אם למען הזהירות), כי כתב ההגנה, שהוגש במועד, הוגש מטעם הנתבעים שניהם. בכך – הלכה למעשה פעלו הנתבעים בענייניות ויעילות, חסכו מהתובע את הצורך להוכיח המצאה כדין לכלל הנתבעים (שכלל לא ברור אם בוצעה). גם אם תתגלע בהמשך מחלוקת כזו או אחרת בין הנתבעים לעניין היקף הכיסוי הביטוחי, אין מקום למנוע מהם כבר עתה בירור ענייני של סוגיית הכיסוי הביטוחי בדרך של מתן הצו, אשר כפי שעולה גם מהחלטה זו – לא מנע את קידומה של התובענה, גם בדרך של דיון בבקשה למינוי מומחים. אף לא ניתן לקבוע, על אתר ובשלב טרומי זה, כי בין נתבעת 1 ונתבע 2 (הנהג ומבטחתו) קיים ניגוד עניינים מובנה. גם לו תמצה לומר, כי לתובע זכות טיעון בבקשות – בהן הנתבע עצמו מבקש לגלות מידע על אודות הנתבע עצמו (וככלל ספק אם זוהי הסיטואציה) – הרי שהלכה למעשה, טיעוני התובע לא שכנעו אותי כל עיקר כי לא היה מקום למתן הצו. אין בכך כדי למנוע מהתובע לטעון כל טענה עתידית (לרבות לעניין הוצאותיו) היה ויתברר בהמשך ההליכים, כי מחלוקות בין הנתבעים לעניין החבות, שיכולה היתה להתברר עובר להגשת כתב ההגנה מטעמם, מסרבלות את המשך בירורה הענייני של התובענה.

באשר לבקשה למתן פסק דין על פי צד אחד, הרי שככלל, שעה שכתב ההגנה הוגש מטעם הנתבעים שניהם אין מקום להיעתר לה, והנימוקים שהובאו בהחלטה בת.א (י-ם) 32063-09-13 מיום 17.12.13 אשר צורפה לתגובת הנתבעים, יפים גם לענייננו.

בעניינים אלה, כפי שכבר נכתב בהקשר דומה בהחלטה מיום 17.12.13 שנזכרה לעיל, דומה כי דין ודברים בין באי כח הצדדים יכול היה להבהיר ולהסדיר כל חשש פוטנציאלי, ככל שהיה בלב התובע, ויש לקוות כי כך יהא בעתיד.

לאחר עיון בחומר הרפואי שהוגש ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום האורטופדיה עקב התאונה (ראו למשל: שברים שנגרמו לתובע). הנני ממנה את ד"ר אלכסנדר רוזנטל מבי"ח הדסה עין כרם כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה.

משלא צורפה כל אסמכתא שיש בה כדי ללמד ראשית ראיה של ממש בדבר נכות בתחום הפסיכיאטריה, אין מקום לעת הזו למינוי מומחה בתחום זה.

הבקשה למינוי מומחה בתחום השיקום מוקדמת, בהתחשב באופי הפגיעה ובהתאם לדין הנוהג באשר לעיתוי הדיון בבקשה למינוי מומחים בתחום זה.

2. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על ידי ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי נוכח תאונת הדרכים מיום 20.3.11. תשומת לב המומחה והצדדים לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 ובייחוד לתקנות 8, 9, 11 ו 15.

3. שכ"ט המומחה יעמוד על סך 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

4. בנסיבות העניין, נוכח התיעוד שהוצג, אופי הפגיעה ונסיבותיה, ולנוכח העובדה כי מונה אך מומחה אחד, אני מורה כי הנתבעת תישא, כמימון ביניים, בשכ"ט המומחה [ראו והשוו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 30.05.12; מצוי במאגרים המשפטיים)]. השכר ישולם ישירות בתוך 30 ימים למומחה ולאחר קבלת דרישת תשלום מהמומחה אשר תומצא מיידית לצדדים.

5. הצדדים ימציאו ההחלטה למומחה.

6. התיק נקבע לעיון חוות דעת ליום 15.7.14.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.