אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברכאת ואח' נ' סורוז'ן ואח'

ברכאת ואח' נ' סורוז'ן ואח'

תאריך פרסום : 13/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
48865-07-11
09/03/2012
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
1. משה סורוז'ן
2. ארד - סופר חשמל בע"מ

הנתבע:
1. למיה ברכאת
2. זוהר שקופי

החלטה

הענין שבפני, בקשת הנתבעים למחיקת הנתבעת מס' 2, סילוק על הסף, איחוד דיונים וארכה להגשת כתב הגנה.

עניינה של התובענה, הינה תובענת בעלים רשומים (לגבי היקף הבעלות לתקופה הרלוונטית, הצדדים חלוקים ביניהם), לדמי שכירות או דמי שימוש ראויים, בגין מקרקעין המצויים ברח' קיבוץ גלויות 93, חיפה (מחסן וחנויות).

בבסיסה של הבקשה, מפורטות טענות הנתבעים, לפיהן: התובענה הינה נעדרת עילה כלפי הנתבעת מס' 2, אשר לטענת הנתבעים, אינה שוכרת של הנכס, ומעולם לא היו לה זכויות בנכס, ולגופה של התובענה, טוענים הנתבעים במאוחד, כי זכויות הנתבע 1 כדייר מוגן, הועברו לגבי החנויות, לפני שנים, ולגבי המחסנים, הרי שהם בלתי ראויים לשימוש מזה שנים.

עוד טוענים הנתבעים, כי כתב התביעה הוגש בצורה לקונית ולקויה, ובחוסר תום לב, שכן ציון הבעלות, תקופת הבעלות והיקף הבעלות בתקופה הרלוונטית לתובענה, צוינה באופן חסר ולקוי, הנוגד את הדברים כהווייתם. הנתבעים טוענים, כי התובעים דורשים דמי שכירות / דמי שימוש ראויים, עבור תקופה בה לא היו הבעלים, ולכל הפחות, בעלותם בעבר היתה חלקית ביותר, בעוד המצגים על פי כתב התביעה, הינם שונים בתכלית. מוסיפים הנתבעים, כי התובענה הינה קנטרנית וטרדנית, ומוגשת בשיהוי והתיישנה בחלקה. בגין כל אלה, סבורים הנתבעים כי יש לסלק התובענה על הסף.

מוסיפים הנתבעים, כי ככל שלא ייעתר ביהמ"ש לבקשה לסילוק על הסף, הרי שמאחר והוגשה תובענה נוספת במחלוקת שבין הצדדים, מאחר ומדובר בעניין משותף, שבעובדה ובמשפט, יש להורות על איחוד הדיון בתיק זה, יחד עם תיק 45047-05-11.

בנוסף לאמור הועלו דרישות שונות, הנוגעות לגילוי מסמכים (ולמעשה, הפניית שאלות בנוגע להליכים נוספים), וכן הועלתה סוגיית שאלת הכשרות המשפטית של התובע מס' 2.

התובעים השיבו לבקש,ה ולדבריהם, יש לדחות הבקשה. בכל הנוגע לטענות הנוגעות לסילוק על הסף, הועלו מספר טענות עובדתיות, לרבות מחלוקת אודות היקף השימוש במחסנים, וכן השיבו לטענה בדבר היעדר יריבות. יצוין כי התובעים לא התנגדו לאיחוד הדיון בתיקים. הנתבעים השיבו לתגובה, וחזרו על טענותיהם.

בטרם הכרעה: אבהיר, כי לגבי חלק מן הטענות אשר הועלו, אין לי, כרשם ביהמ"ש, סמכות עניינית להכריע, ואמורים הדברים בעיקר בנושא שאלת השיהוי וההתיישנות. נושא זה אינו מצוי בסמכות רשם, ובכל מקרה, העלאתה של טענת התיישנות, מצריכה ומחייבת, על פניה, בירור עובדתי, אשר יש לערוך בפני שופט (או רשם שהוא שופט, בנסיבות מסוימות). ככל שישנו צורך וישנה הצדקה לעריכת בירור עובדתי, על מנת להוכיח טענות מקדמיות, על פניו, מעביר הצורך, את ההליך, אל מעבר לדרישה למחיקת התובענה על הסף (או דחייתה), שכן הסעד של סילוק על הסף, שמור למקרים בהם על פניו, אין בסיס ואין תוחלת לתובענה, אשר גם ככל שתוכחנה הטענות המפורטות בה, לא יהא בכך כדי להצדיק את הענקת הסעד המבוקש, או במקרה של התיישנות, כאשר ברור לחלוטין, כי התובענה התיישנה התיישנות מהותית, אשר אינה שנויה במחלוקת, ואינה טעונה הוכחת יסוד עובדתי כלשהי, למעט שאלת המועדים.

לפיכך, איני מכריע בשאלות אלו, אשר אין סמכות הרשם מגעת כדי מתן החלטה בהם, ואולם גם העובדה כי מתן החלטה בבקשות אלה, מחייבת בירור עובדתי, מביאה, או אמורה להביא, לאותה תוצאה סופית.

לגבי יתר הטענות בבקשה לסילוק על הסף, סבורני כי דינן להידחות, שכן הטענות כולן, נשענות על אדנים עובדתיים, אשר בחלקם שנויים במחלוקת, ובחלקם טעונים בירור עובדתי, אשר מצדיק קיום ההליך באופן מובהק יותר מאשר נעילת שערי ביהמ"ש בפני התובעים.

נטיית בתי המשפט הינה לעסוק בפתרון הסכסוכים לגופם של דברים, ולא למנוע קיומו של סכסוך באופן המונע מצדדים להוכיח טענותיהם, מבלי לקבל את יומם בביהמ"ש. בכל הנוגע לטענה כי התובענה טורדנית או קנטרנית, איני סבור כי יש ממש בטענה, המופנית כלפי בעלי מקרקעין, הרוצים לקבל תמורה לשימוש אשר נעשה בו (בכפוף, כמובן, לבירור זכותם על פי דין), ולגבי יתר הטענות, מדובר בטיעון הטעון בירור עובדתי, אשר אינו מתאים לשלב דיוני זה דווקא.

ראה לעניין זה דברי כב' הש' לוין, בבג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה נ' ביה"ד האזורי לעבודה ת"א יפו, פ"ד מט (1) 573, בעמ' 586:

"אכן, ההלכה לעניין סילוק תובענה על הסף היא מחמירה. בית המשפט לא ימהר למחוק תובענה על הסף בשל חוסר עילה, אלא אם ברור כי גם אם יוכח כל האמור בה, דינה לכישלון (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' [15] , בעמ' 581).

וכך סוכמו הדברים בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 365:

"בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנהוג משנה-זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו". "

וראה אף דברי כב' הש' ריבלין במסגרת ע"א 2452/01 עו"ד דרור אורן נ' מגדל חב' לביטוח, פ"ד נח (1) 577:

"בית-המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף בגין עילות שונות, המנויות בקובץ תקנות סדר הדין האזרחי. עילות למחיקת כתב-תביעה (או תובענה מסוג אחר) מנויות בתקנה 100 לתקנות. בית-המשפט רשאי אפוא למחוק תובענה על הסף משום שאינה מגלה עילה (תקנה 100(1) לתקנות; ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח [1]); משום שהיא טורדנית או קנטרנית (תקנה 100(2) לתקנות); משום ששוויו של נושא התובענה נישום בחסר, והתובע לא תיקן את כתב-התביעה במועד שנקבע לכך (תקנה 100(3) לתקנות) ומשום שלא שולמה אגרה מספקת (תקנה 100(4) לתקנות). רשימה זו – כך נפסק – איננה רשימה סגורה, ובית-המשפט מוסמך למחוק כתב-תביעה אף בשל עילות נוספות (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם [2]). תקנות נוספות מתירות לבית-המשפט למחוק כתב-טענות בעילות שונות: מפאת חוסר מעש (בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 156 לתקנות); מפאת הפרת צו של בית-המשפט (תקנות 122, 124, 131 לתקנות); מפאת אי-התייצבות של בעל-דין (תקנה 157 לתקנות) ומפאת מעשים ומחדלים אחרים (ראו, בין היתר, תקנות 59, 91, 153(ב) לתקנות).

בכל אחד מן המקרים האלה, שבהם בית-משפט מוחק תובענה על הסף, אין המחיקה מהווה מעשה-בית-דין. הוו אומרים: התובע אינו מנוע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה (תקנה 527 לתקנות; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [15], בעמ' 384; רע"א 590/00 רביע נ' ג'רוזלם פוסט פבליקישנס בע"מ (להלן – פרשת רביע [3])), בדומה להפסקת תובענה, אך בשונה מדחיית תובענה על הסף. במקרה אחרון זה קם מעשה-בית-דין, ונשללת מן התובע הזכות להגיש תובענה חדשה באותה עילה (ראו תקנה 101 לתקנות). ודוק, סילוק תובענה על הסף – בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה – הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ראו למשל: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו [4]; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן [5]). "(ההדגשה אינה במקור – א.צ.).

בנסיבותיו של מקרה זה, לפיכך, סבורני כי אין לסלק התובענה או למחקה על הסף, אלא יש ליתן אפשרות לקיום הדיון בה לגופה. בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי ככל שהתובענה הינה לאקונית או לקוייה, הרי שהדברים ממילא יפעלו לטובת הנתבעים, ויתר על כן, ככל שהתובענה הינה טרדנית במידה שאינה נשענת על זכות מהותית, הרי שעומדת לנתבעים הזכות להגיש הבקשה המתאימה להבטחת תשלום הוצאותיהם, ככל שתידחה התובענה – ואין לדעתי, בפגמים הנטענים משום הצדקה למחיקת התובענה על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ