ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
24838-10-10
22/02/2012
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
מרדכי ברי
|
הנתבע:
1. אחמד קטראוי 2. קפוא-זן תעשיות מזון בע"מ 3. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 1.6.10 שבה היו מעורבים רכב התובע ומשאית נהוגה על ידי הנתבע מס' 1 בבעלות נתבע 2 ומבוטחת על ידי הנתבעת מס' 3.
התובע עותר לסכומים הבאים:
השתתפות עצמית בסך 1,119 ₪.
כינון פוליסה סך 70 ₪.
ירידת ערך סך 3,981 ₪.
בזבוז זמן לתיקון הרכב, הוצאות צילום, דלק וכו' בסך 1,000 ₪ .
פרמיה נוספת עקב התאונה לתקופה של 3 שנים בסך 6,000 ₪.
סה"כ 12,170 ₪.
לטענת התובע הוא עמד בנתיב הימני לפנות לשד' שאול המלך בתל אביב, כאשר התחלף הרמזור , הנתבע סטה במשאית מנתיבו ופגע ברכב התובע וגרם נזק משמעותי לחלק אחורי שמאלי של רכבו.
נהג המשאית טוען אחרת. "זה היה התובע שנסע בניגוד לחוק, ביצע פניה שמאלה בנתיב של פניה ימינה בלבד ולמעשה ביקש לעקוף את המשאית מימין בניגוד לחוק, וכך ברשלנותו גרם לתאונה נשוא התביעה" [כתב הגנה סעיף 7].
למעשה לתובע היו שתי הזדמנויות למסור גרסתו לבימ"ש. הוא הגיש בבימ"ש זה תביעה קטנה מס' 24838-10-10 והדיון התנהל בפני שופטת קמיר-וייס ביום 29.6.11.
בסוף הדיון התובע בהמלצת השופטת מחק את התביעה על מנת להביא את הנתונים המלאים בפני בימ"ש וכך הוא עשה בתיק הנוכחי.
וכך התובע תיאר את התאונה בפני:
"האור שם התחלף לירוק ימינה ושמאלה בו זמנית...אני לא יכולתי עדיין להתקדם כי בפניה ימינה יש זכות קדימה להולכי רגל, אני מתאר שזו הסיבה שהתעכבתי, לפתע שמעתי מכה גדולה, ראיתי את המשאית עוברת לידי, בצד שמאל של האוטו, צפרתי למשאית" [עמ' 1 לפרו' ש' 15-17].
לדברי הנתבע מס' 1: "אני עומד באמצע של הכביש ורוצה לפנות שמאלה והוא טוען שהיה בימין, אני לא יודע אם זה הוא או לא, התכוונתי לפנות שמאלה והייתי באמצעי, לא ראיתי אותו. המשאית זה 5 מ' ".
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:
סבורני ששני הנהגים אשמים באופן שווה לקרות התאונה.
לפני התאונה איש מהם לא הבחין ברכב האחר ואיש מהם לא פעל בזהירות הנדרשת בנסיבות הענין.
בכל הנוגע לענין הנזק: התובע הפעיל את חב' הביטוח שלו וברור שמגיעה לו השתתפות עצמית ודמי כינון. לגבי יתרת הנזק, אין הסבר בפיו מדוע חב' הביטוח לא הכירה בירידת ערך ואין הסבר לדרישה להוצאות בסך 1,000 ₪. בכל הנוגע להשתתפות בפרמיה נוספת, התובע אכן הוכיח שחידש את הפוליסה, ונאלץ לשלם 2000 ₪ תוספת אך אין לפצות אותו לגבי פרמיות נוספות בעתיד, שאולי ישלם ואולי לא. לכן, לתובע מגיע מחצית מהסכום של 3,189 ₪.